בורג החל להיות פעיל בגופי שמאל ובתנועת "שלום עכשיו". בשנת 1983 נפצע בהפגנה של "שלום עכשיו" מפגיעת רסיסי הרימון שהושלך לעבר המפגינים והביא לרצח אמיל גרינצווייג. בשנת 1985 החל לשמש כיועץ לראש הממשלה שמעון פרס.

בשנת 1988 נבחר לכנסת ה-12 מטעם מפלגת העבודה, כחלק מן "השמינייה", שמונה חברי כנסת צעירים ומבטיחים, אשר הציגו חזית אחידה בעלת נטייה שמאלית, וכללה פוליטיקאים כחיים רמון, יוסי ביילין ועמיר פרץ. בכנסת ה-13 היה יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט.

בשנת 1995 נבחר לעמוד בראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, ולשם מילוי תפקיד זה התפטר מחברותו בכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה בשנת 1999 עמד בראש צוות היגוי הסברה של רשימת "ישראל אחת", שהתבססה על מפלגת העבודה בצירוף גשר (מפלגתו של דוד לוי) ומימד, והריצה את אהוד ברק כמועמדה בבחירות האישיות לראשות הממשלה מול בנימין נתניהו, בהן ניצח ברק. בורג נבחר לכנסת אולם חרף מעמדו בחר ברק שלא למנותו לשר, ובורג החליט להתמודד על תפקיד יושב ראש הכנסת, אל מול מועמדו של ברק לתפקיד, חבר הכנסת שלום שמחון. בורג זכה בבחירות והיה ליו"ר הכנסת הצעיר בתולדותיה, בגיל 44.

בתקופת כהונתו כיו"ר הכנסת, יזם בורג את הקמתו של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמטרתו לספק מידע אובייקטיבי לח"כים ולוועדות הכנסת לצורך פעילותם. מתקופת כהונתו זכורה תקרית מביכה שבה הודיע על פטירתו של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, בעקבות הודעה זדונית שהתקבלה מזלמן שושי במזכירות הכנסת ולא נבדקה.

בורג זכה לכהן לזמן קצר כנשיא המדינה בפועל, בתקופה שבין התפטרותו של עזר ויצמן ב-13 ביולי 2000 לבין תחילת כהונתו של משה קצב, ב-1 באוגוסט אותה שנה.

לאחר תבוסתו של ברק בבחירות האישיות לראשות הממשלה כנגד אריאל שרון, אשר התקיימו ב-6 בפברואר 2001, נותרה מפלגת העבודה ללא מנהיג. ברק פרש מן ההנהגה, והמפלגה מצאה עצמה בתוך ממשלת אחדות לאומית כאשר היא מחולקת בין תומכי ממשלת האחדות, ובין חברים בעלי נטייה שמאלית המתנגדים למעשי הממשלה. בחודש ספטמבר 2001 נערכו בחירות פנימיות למשרת יושב ראש מפלגת העבודה, בהן התמודד בורג אל מול בנימין בן אליעזר. הבחירות נותרו ללא הכרעה תוך חשד כבד לזיופים בחלק מהקלפיות, ולאחר מכן נערך בחודש דצמבר של אותה שנה סיבוב נוסף ב-51 קלפיות שנחשדו בהיותן מזויפות. בבחירות אלו זכה בן אליעזר ברוב הדרוש ומונה ליושב ראש.

לאחר הבחירות בשנת 2003, בהן קיבלה העבודה מספר מצומצם של מנדטים, נותר בורג ללא משרה ביצועית פרט לתפקידו כחבר הכנסת, כאשר מפלגתו באופוזיציה. בחודש יוני 2004 הודיע על פרישתו מן החיים הפוליטיים ומעברו לעולם העסקים^[3].

בחידון התנ"ך העולמי שנערך בשנת 2000, לאחר פטירתו של אביו, שימש אברהם בורג בתפקיד שמולא במשך שנים על ידי אביו - יושב ראש חבר השופטים.

במקביל לפרישתו מפוליטיקה, הקדיש מזמנו לכתיבה. הוא הוציא לאור את ספרו "אלוהים חזר", המציג את תפיסת עולמו בשלל נושאים המעסיקים את החברה הישראלית.

חקירה פלילית נפתחה נגדו בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמתח ביקורת על הליך לא תקין במכירת חברת "עשות אשקלון" למשקיעים אותם ייצג בורג, שהיו בעלי עבר פלילי. המכירה בוטלה והחקירה הפלילית שנפתחה נגדו נסגרה מחוסר ראיות בנובמבר 2006^[4].

בורג מכהן כחבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל. החל משנת 2009 הוא משמש כיושב ראש מפעלות חינוך וחברה, הקשורה למועדון הכדורגל "הפועל תל אביב"^[5]. הוא חבר בארגונים חברתיים נוספים.

בשנת 2012 הופיע בתשדיר פרסומת לשוקולד למריחה "השחר העולה". את הכנסותיו מתשדיר זה תרם לעמותה למען בני נוער בסיכון שהוא עומד בראשה^[6].

ב-2021 הדליק בורג משואה בטקס המשואות האלטרנטיבי של תנועת יש גבול כסופר ואיש ציבור^[7].

בדצמבר 2021 החל להגיש פודקאסט בשם "הקוגיטו" מבית All•in בו הוא מארח כל תוכנית דמות מובילה אחרת בשדה התרבות והרוח על הטקסט המכונן של חייה.^[8]

ביום שבת בינואר 2015 השתתף בורג בכנס ועידת חד"ש לקראת הבחירות לכנסת ה-20 בנצרת, והודיע על תמיכתו במפלגה^[9]. לדברי בורג, הוא החליט לקחת חלק באירוע למרות השבת משום שלתחושתו "יש פיקוח נפש לשמירת החיים הקולקטיביים בישראל, ופיקוח נפש כזה מצדיק להגיע בשבת"^[10].

בבחירות המקומיות למועצת מטה יהודה שהתקיימו ב-2018 נבחר בורג כנציג יישובו נטף למליאת המועצה^[11].

בחודש יוני 2022 החלו בורג, ומספר שותפים יהודים וערבים בהקמת מפלגה אזרחית יהודית-ערבית חדשה, במטרה ליצור שותפות פוליטית בין יהודים לערבים^[12]. המפלגה הוקמה באוגוסט 2022 בשם "כל אזרחיה", אך הוחלט שלא תתמודד בבחירות לכנסת ה-25.

בספטמבר 2003 טען בורג במאמר שתורגם לאנגלית והופיע בעיתון הגרדיאן הבריטי, שאם לא תבחר ישראל לצאת מן השטחים, המשך המצב מוביל למדינה דו לאומית. המאמר הוכתר בכותרת "סוף הציונות". הפסקה מעוררת המחלוקת ביותר במאמר הייתה זו:

ישראל, לאחר שחדלה לדאוג לילדים הפלסטינים, לא צריכה להיות מופתעת כשהם חוזרים שטופי שנאה ומפוצצים את עצמם במרכזי הבריחה מהמציאות של הישראלים. הפלסטינים מפקידים את חייהם בידי אללה באזורי הבילוי שלנו, מפני שהחיים שלהם הם סבל. הם שופכים את דמם במסעדות שלנו בשביל להרוס לנו את התיאבון, מפני שיש להם ילדים והורים רעבים ומושפלים בבית.

על בורג נמתחה ביקורת קשה בעקבות מאמר זה, ונטען שהוא נותן תחמושת ביד שונאי ישראל ומצדיק רצח של ישראלים חפים מפשע^[13]. בעקבות הביקורת פרסם בורג מאמר נוסף בגארדיאן, שבו הבהיר שהוא מגנה בתוקף את פיגועי ההתאבדות כנגד אזרחים ישראלים. במאמר אחר^[14] תמך בורג בדיאלוג למען השלום עם החמאס.

ספרו "לנצח את היטלר" זכה לתהודה ציבורית. בראיון עמו ב"הארץ" ביוני 2007, לקראת צאת הספר, כינה בורג את ישראל מדינה מיליטריסטית, וטען כי היא מתדרדרת לכיוון פשיזם, כמו כן קרא לעבור למודל של ציונות נוסח אחד העם ולנטוש את הציונות נוסח הרצל, וכן לנטוש את הרעיון של מדינה יהודית. הפובליציסט בן-דרור ימיני ואחרים ראו בכך הוכחה לכך שבורג נהפך לפוסט ציוני ואף לאנטי-ציוני^[15]. ספרו זכה בפרס הספר הזר הטוב ביותר של השנה, המוענק על ידי קרן "פרימיו נאפולי"^[16].

ב-2011 הגדיר עצמו בריאיון כפוסט-ציוני וטען שהציונות הייתה פיגום שצריך כעת להסירו, ועל מדינת ישראל להחליט אם היא אומת תרבות כמו צרפת או אומת דם כמו גרמניה הנאצית^[17].

בורג פרסם מאמר תמיכה בממשלת בריטניה על הצעדים שנקטה כדי לקדם חרם על מוצרים ישראליים שמיוצרים מעבר לקו הירוק וקרא למדינות האיחוד האירופי להצטרף לחרם. לדעתו ישראל היא הכובש האימפריאליסטי האחרון בעולם המערבי^[18].

ביוני 2025 יצא נגד מבצע עם כלביא וטען "המלחמה הזו היא המיותרת והצינית ביותר במלחמות ישראל".^[19] בריאיון לעיתונאי טאקר קרלסון יצא בורג כנגד מבצע שאגת הארי וטען כי מדובר ב"מלחמת העולם הראשונה של פונדמנטליזם יהודי ונוצרי". בורג מתח ביקורת על מפעל ההתנחלויות הישראלי, שאותו הגדיר "פשעים יומיומיים נגד פלסטינים חפים מפשע" מצד "מתנחלים פרועים ואכזריים".^[20]

בערב תשעה באב תשס"ה (2005) פרסם את דעתו כי יש להפוך את מחצית יום האבל לזמן חג וסעודת שמחה על הקמת המדינה, ועורר תגובות נגד נמרצות בציבור הדתי^[21].

בריאיון לקראת יום כיפור תשס"ח הודיע כי הוא אינו מאמין באלוהים, אך נותר חובש כיפה בגלל הזדהות תרבותית^[22]. בראיון שערך עמו חגי סגל, הגדיר עצמו בורג כ"מתייוון גאה", ואת מתתיהו הכהן תיאר כ"קנאי, רוצח, פנאט דתי, פונדמנטליסט"^[23]. בשלב מסוים גם החליט לא לחבוש כיפה יותר וכיום הוא מסתובב ללא כיפה.

ב-2014 כתב בפוסט העוסק בברית מילה: "רבים ימשיכו למול את בניהם מכל הסיבות שבעולם, דתיות או התנהגותיות ורבים יעדיפו למצוא דרכים אחרות לבטא את השייכות שלהם ושל ילדיהם לקולקטיב היהודי מבלי להכאיב לשווא לרך הנולד או לפגוע בזכותו שנולדה איתו על גופו ושלמותו."^[24]

בסוף שנת 2020 פנה בורג לבית המשפט בתביעה לבטל את רישומו כיהודי במשרד הפנים, בעקבות חקיקת חוק הלאום^[25]. לטענתו בית המשפט קיבל את פנייתו והרישום נמחק^[26].

בורג רואה עצמו כתומך בזכויות בעלי חיים, ובעצרת נגד פיטום אווזים של עמותת אנימלס בשנת 2002 הצהיר כי הוא צמחוני מטעמי מצפון. עם זאת, כחלק מפעילותו העסקית הוא נמנה עם הבעלים של חברה המגדלת תרנגולות לפיטום ולאכילה^[27].

ב-2007 ביקש וקיבל אזרחות צרפתית (על בסיס היות אשתו אזרחית צרפת) ומימש את זכותו כאזרח צרפתי בבחירות לנשיאות צרפת. הוא הצהיר כי בחר בסגולן רויאל^[28].