ג'ורג' מאלורי
George Herbert Leigh Mallory

לידה	18 ביוני 1886 מוברלי, צ'שייר, הממלכה המאוחדת
פטירה	9 ביוני 1924 (בגיל 37) אוורסט, נפאל
מקום קבורה	אוורסט
מדינה	הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
השכלה	וינצ'סטר קולג' מודלין קולג'
בת זוג	[Christiana] Ruth Turner
ילדים	[Frances] Clare Mallory, Beridge Ruth Mallory, John Mallory

ג'ורג' הרברט לי מאלורי (באנגלית: George Herbert Leigh Mallory;‏ 18 ביוני 1886 – 8 או 9 ביוני 1924) היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף בשלוש המשלחות הבריטיות הראשונות לאוורסט, בשנות ה-20 המוקדמות של המאה ה-20.

מאלורי ושותפו אנדרו אירווין נעלמו במהלך הטיפוס על ההר מן הצד הצפוני (טיבט) במשלחת של 1924. בשנת 1999 נמצאה גופתו על ההר. שלוש המילים המפורסמות בעולם הטיפוס – ”כי הוא שם” (”Because it's there”) הן תשובתו של מאלורי לשאלה "למה אתה רוצה לטפס על האוורסט?".

ג'ורג' מאלורי נולד בצ'שייר. אביו היה כומר, היו לו שתי אחיות, ואחיו הצעיר, טרפורד לי מלורי, היה לימים מפקד בכיר בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה. כבר בילדותו הרבה לטפס על גגות בניינים, גדרות ומרזבים. החל מספטמבר 1900 למד בקולג' וינצ'סטר והצטיין בענפי הספורט השונים, כמו גם בלימודיו. המחנך בווינצ'סטר, שהיה מטפס הרים, קירב את מאלורי לנושא, ובאוגוסט 1904 הוא הצטרף למשלחת טיפוס בהרי האלפים. במסגרת אותה משלחת העפיל, בין היתר, לפסגת המון בלאן. במהלך השנים הבאות מאלורי השתתף בשבע משלחות טיפוס נוספות באלפים.

החל מאוקטובר 1905 מאלורי, אשר נהנה ממלגה, חבש את ספסל הלימודים בקיימברידג'. במהלך שהותו שם הכיר – ועם חלקם אף התיידד – אינטלקטואלים, רבים מהם חברים בקבוצת בלומסברי: ג'ון מיינארד קיינס, אחיו ג'פרי, ליטון סטרייצ'י, אחיו הפסיכואנליטיקן ג'יימס, דאנקן גרנט, המשורר רופרט ברוק ועוד. ידידות זו לבשה לעיתים צורה של הומוארוטיקה. במהלך לימודיו, בהם בלט גם בענפי ספורט שונים, הצטרף אל האגודה הפביאנית המקומית וכן היה מתומכי התנועה הסופרג'יסטית. לאחר שסיים את לימודיו בהיסטוריה, החל בספטמבר 1910 לעסוק בהוראה, ועד 1914 לימד היסטוריה, מתמטיקה, לטינית וצרפתית בצ'רטרהאוס (Charterhouse) שבסארי. בשנותיו בקיימברידג' ובשנים הבאות הצטרף למשלחות טיפוס באלפים ובאיים הבריטיים. כך למשל, באפריל 1906, מאלורי הצטרף למשלחת שהעפילה על בן נוויס. ב-1907, הצטרף למשלחת שטיפסה בוויילס ועוד.

מלורי נישא לכריסטיאנה רות טרנר ב-29 ביולי 1914, מספר ימים לפני שבריטניה נכנסה למלחמת העולם הראשונה, ומנישואין אלה נולדו לזוג שתי בנות ובן. מאלורי הצטרף לשורות הצבא הבריטי בדצמבר 1915. לאחר מספר חודשי הכשרה מתאימה, מאלורי שירת לרוב כקצין תותחנים, בעיקר בקרבות החזית המערבית, כולל הקרב על הסום. הוא השתחרר מן הצבא בינואר 1919, ובסוף אותו חודש חזר ללמד בצ'רטרהאוס.

בתום המלחמה, אם כי חזר לעבודתו בהוראה, ואף יצא לכמה מסעות טיפוס באלפים ובאיים הבריטיים, מאלורי חש חוסר סיפוק ושאף, בין השאר, להקדיש זמן רב יותר לטיפוס הרים.

במקביל, נוצרו תנאים שאפשרו לבריטים, שהיו באותה העת, מספר שנים לאחר שרוברט פלקון סקוט הפסיד במרוץ אל הקוטב הדרומי, חדורי מוטיבציה, לנסות להעפיל לראשונה על האוורסט. ב-1920 זכתה טיבט בעצמאות, לא מעט בזכות סיוע בריטי, והדלאי למה העניק למטפסים בריטים גישה בלעדית למדרונותיו הצפוניים של ההר. בינואר 1921, הקימו ארבעה נציגים מן המועדון האלפיני (Alpine Club), מועדון הטיפוס הוותיק בעולם, וארבעה נציגים מן החברה הגאוגרפית המלכותית את 'ועד הר האוורסט' (Mount Everst Committee), שייעודו ארגון ומימון משלחת אל ההר. כבר באותו חודש פנה הוועד למאלורי בהצעה, אליה נענה, להצטרף למשלחת שתצא לאוורסט ביוני של אותה שנה, על מנת לסייר בו ולקבוע את הדרך הטובה ביותר להעפיל לפסגתו. בעקבות היענותו, מאלורי התפטר בפברואר 1921 ממשרת ההוראה בצ'רטרהאוס, וב-8 באפריל הפליג מאנגליה.

בשנת 1933, תשע שנים לאחר היעלמותם של מאלורי ואירווין, נמצא גרזן הקרח של אירווין בגובה 8,573 מטרים על ידי פרסי ווין-האריס (Percy Wyn-Harris), מטפס הרים בריטי נוסף. כלומר, כ-300 מטרים מתחת לפסגה. בשנת 1975 נראתה גופת מטפס בגובה מתחת לגרזן הקרח, והסברה המקובלת הייתה כי זוהי גופתו של אירווין.

בשנת 1999 יצאה משלחת במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. המשלחת מצאה גופה והתברר שזוהי גופתו של מאלורי. מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת, וידיים פרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה.

בשנת 2009 פרסם הסופר האנגלי ג'פרי ארצ'ר ביוגרפיה של מאלורי בשם "שבילי התהילה". בביוגרפיה זו העלה ארצ'ר את האפשרות שמאלורי ואירווין אכן הגיעו אל פסגת האוורסט ביום בו מצאו את מותם ואילו המוות נגרם בשל תאונה שהתרחשה בדרכם מטה, אל המחנה הסמוך בו המתין להם אודל. לדברי ארצ'ר, הבטיח מאלורי במכתבו האחרון לאשתו רות, כי לכשיגיע אל פסגת האוורסט, יניח עליה את תמונתה, שהייתה שמורה עמו תמיד בארנקו. ב-1999, כשהתגלתה גופתו של מאלורי, מצא עליה המטפס הגרמני קונרד אנקר את הארנק, אך תמונת רות לא הייתה בו. יש הסבורים כי הדבר מעיד על כך שמאלורי אכן הגיע אל הפסגה טרם מצא את מותו.

ב-14 במאי 1995 הניח נכדו של מאלורי, ג'ורג' לי מאלורי השני, על פסגת הר אוורסט, תצלום מצופה ניילון של סבו וסבתו. במילותיו שלו, הוא השלים בכך עניין משפחתי קטן, לא סגור.

בהשראת דמותו של מאלורי, נבנתה דמותו של קית' מאלורי, מפקדה של היחידה המיוחדת בתותחי נברון מאת אליסטר מקלין, הספר והסרט. לג'ורג' מאלורי היה קשר משפחתי למלחמת העולם השנייה, המהווה את הרקע לאותו ספר: אחיו, הגנרל סר טרפורד לי מלורי, שהיה אחד מבכירי טייסיה של בריטניה, נהרג בנובמבר 1944 כשמטוסו התרסק בהרי האלפים, כשהיה בדרכו לקחת על עצמו את הפיקוד על פעולות חיילות האוויר של בעלות הברית באוקיינוס השקט.

בשיר הקיץ האחרון, ניכרת באחת השורות השפעת אמירתו המפורסמת של מאלורי: "אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם/ולבקר במדינות מעבר לים".

• ג'פרי ארצ'ר, שבילי התהילה, תרגום: בועז וייס, מודן הוצאה לאור, 2010

מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' מאלורי בוויקישיתוף

• ג'ורג' מאלורי, ברשת החברתית Goodreads
• ג'ורג' מאלורי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ורג' מאלורי, באנציקלופדיית הטיפוס
• פרק 265: מי באמת כבש את פסגת האוורסט? על המסתורין של מלאורי וארווין בפודקאסט עושים היסטוריה בהגשת רן לוי
• כיבוש פסגת האוורסט, באתר דעמדע
• ג'ורג' מאלורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ג'ורג' מאלורי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• ג'ורג' מאלורי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)