יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. היסטוריה, תירבות, ערכים תזונתיים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. היסטוריה, תירבות, ערכים תזונתיים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צמחים |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | דגניים |


דגנים הם יבול שמקורם במשפחת הדגניים, משפחת צמחים הכוללת את החיטה, דורה, שעורה, שיפון, אורז, שיבולת-שועל, דוחן, בן-חילף טף, תירס, ועוד. במשפחה קיימים גם תתי זנים כגון כוסמין, תת-מין של החיטה. קיימים גם פסאודו-דגנים[1] כגון קינואה, אמרנט וכוסמת אשר אינם משתייכים למשפחת הדגנים אך הם בעלי ערך תזונתי דומה ואף גבוה יותר בחלק מהמובנים.
באופן רחב יותר, ניתן להגדיר דגן ככל יבול שניתן לטחון אותו כדי לייצר ממנו קמח[דרוש מקור]. חז"ל נחלקו על השאלה האם המונח "דגן" כולל כל יבול שניתן לעשות ממנו גורן (למשל קטניות), או שהמונח מתייחס רק לחמשת מיני דגן[2].
בתקופות המקראיות והרבניות, לחם ודגנים היו מאכלים מרכזיים בתזונה הישראלית ומאוחר יותר בתזונה היהודית[3][4].
ברוב הדגנים, לאחר הקציר נהוג לאחסן את התבואה באסם, ולהפריד את המוץ מן הבר על ידי דישה.
סוגי דגנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגנים מלאים[5] הם דגנים שלמים שעוד לא עברו תהליכי עיבוד תעשייתיים, בעלי 2 מרכיבים מרכזיים חשובים, הנבט עצמו המכיל 3% מהגרעין של הדגן והוא עשיר בנוגדי חמצון ויטמינים ומינרליים, והקליפה (הסובין) המרכיבה 17% מהגרעין, שהיא עשירה ברכיבים בריאים כמו סיבים תזונתיים.
דגנים חסרים[5] הם מוצרי דגן שעברו תהליכי עיבוד וטחינה, אשר במהלכם הוצאו המרכיבים המחשובים, הנבט והקליפה (סובין). כך נוצר שבדגן החסר, נותר רק פנים הגרעין המכיל כמות גדולה של עמילן, דל בסיבים תזונתיים נוגדי חימצון ויטמינים ומינרליים.
דגנים מעובדים[5] הם דגנים שעברו טחינה/ליטוש כך שנשאר בעיקר החלקים של העמילן, בעוד הסובין והנבט שבהם מרוכזים הסיבים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים הוסרו בתהליך העיבוד. במעבר מדגן מלא למעובד, נמצא[6] כי 50%-80% מהערך התזונתי "אובד" בעקבות הסרת הסובין והנבט. לכן, דגנים מעובדים מבוססים בעיקר על עמילן קל לעיכול כך שרוב הפחמימות מהדגנים המעובדים מתפרקות במעי הדק ונספגות כסוכרים פשוטים המספקים אנרגיה לגוף[7].
השפעה של דגנים על הבריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקרים נמצא כי צריכת דגנים מלאים נמצאה קשורה לסיכון נמוך יותר של סוכרת סוג 2, מחלות לב והשמנה[8][9].
מחקרי התערבות מצאו כי החלפת דגנים מעובדים במלאים משפרת כולסטרול, CRP, סמן דלקת HbA1c[10][11].
השפעה על בריאות הנפש
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקירת שיטתית[12] מצאה שצריכה גבוהה יותר של דגנים מלאים הייתה קשורה לפחות חרדה, אך העדויות באיכות נמוכה ולא חד משמעיות.
במחקר מאיראן שנעשה בשנת 2017 בקרב נשים[13], נמצא כי צריכת דגנים מלאים הייתה פחות קשורה לחרדה, בעוד שצריכת דגנים מעובדים הייתה יותר קשורה לדיכאון וחרדה.
מצד שני, נמצא במחקר משנת 2025 בקרב ילדים בני 4[14] כי צריכת דגנים כוללת שהיא גבוהה יותר קשורה ליותר חרדה, בעוד שירקות ופירות נקשרו לפחות תסמינים רגשיים, אך הקשר שנמצא היה חלש.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה רענן, הערך "דגן", ב"אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית", באתר מכון התורה והארץ
דגנים, דף שער בספרייה הלאומית- דגנים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דגנים לסוגיהם- חשיבותם בתפריט היומי, באתר ויקירפואה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Martínez-Villaluenga, C., Peñas, E., & Hernández-Ledesma, B., Pseudocereal grains: Nutritional value, health benefits and current applications for the development of gluten-free foods., Food and chemical toxicology : an international journal published for the British Industrial Biological Research Association 137, 2020
- ↑ משה רענן, הערך "דגן", ב"אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית", באתר מכון התורה והארץ
- ↑ David C. Kraemer, 2. Food in the Rabbinic Era, New York University Press, 2020-01-07, עמ' 59–82, ISBN 978-1-4798-9313-3
- ↑ Elaine Adler Goodfriend, 1. Food in the Biblical Era, New York University Press, 2020-01-07, עמ' 32–58, ISBN 978-1-4798-9313-3
- 1 2 3 מריאנה אורבך מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, דגנים ובריאות, באתר כמוני, אוגוסט 2021
- ↑ Yilin Zhao, Yaxuan Wang, Xueqin Zhu, Bin Tan, Xun Wei, Xiangyuan Wan, Sustainable transition for cereal-based agri-food systems in China: Prospective advantages of whole-grain adoption, The Crop Journal 13, 2025-10-01, עמ' 1322–1332 doi: 10.1016/j.cj.2025.06.017
- ↑ Chris J. Seal, Christophe M. Courtin, Koen Venema, Jan de Vries, Health benefits of whole grain: effects on dietary carbohydrate quality, the gut microbiome, and consequences of processing, Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety 20, 2021, עמ' 2742–2768 doi: 10.1111/1541-4337.12728
- ↑ Maria Tieri, Francesca Ghelfi, Marilena Vitale, Claudia Vetrani, Stefano Marventano, Alessandra Lafranconi, Justyna Godos, Lucilla Titta, Angelo Gambera, Elena Alonzo, Salvatore Sciacca, Gabriele Riccardi, Silvio Buscemi, Daniele Del Rio, Sumantra Ray, Fabio Galvano, Eleanor Beck, Giuseppe Grosso, Whole grain consumption and human health: an umbrella review of observational studies, International Journal of Food Sciences and Nutrition 71, 2020-08-17, עמ' 668–677 doi: 10.1080/09637486.2020.1715354
- ↑ Ye, E. Q., Chacko, S. A., Chou, E., Kugizaki, M., & Liu, S, Greater whole-grain intake is associated with lower risk of type 2 diabetes, cardiovascular disease, and weight gain, The Journal of nutrition 142 7, 2012, עמ' 1304-13
- ↑ Heather I Katcher, Richard S Legro, Allen R Kunselman, Peter J Gillies, Laurence M Demers, Deborah M Bagshaw, Penny M Kris-Etherton, The effects of a whole grain–enriched hypocaloric diet on cardiovascular disease risk factors in men and women with metabolic syndrome, The American Journal of Clinical Nutrition 87, 2008-01-01, עמ' 79–90 doi: 10.1093/ajcn/87.1.79
- ↑ Skye Marshall, Peter Petocz, Emily Duve, Kylie Abbott, Tim Cassettari, Michelle Blumfield, Flavia Fayet-Moore, The Effect of Replacing Refined Grains with Whole Grains on Cardiovascular Risk Factors: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials with GRADE Clinical Recommendation, Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics 120, 2020-11, עמ' 1859–1883.e31 doi: 10.1016/j.jand.2020.06.021
- ↑ Alastair B. Ross, Shruti P. Shertukde, Kara Livingston Staffier, Mei Chung, Paul F. Jacques, Nicola M. McKeown, The Relationship between Whole-Grain Intake and Measures of Cognitive Decline, Mood, and Anxiety—A Systematic Review, Advances in Nutrition 14, 2023-07, עמ' 652–670 doi: 10.1016/j.advnut.2023.04.003
- ↑ Omid Sadeghi, Ammar Hassanzadeh-Keshteli, Hamid Afshar, Ahmad Esmaillzadeh, Peyman Adibi, The association of whole and refined grains consumption with psychological disorders among Iranian adults, European Journal of Nutrition 58, 2019-02-01, עמ' 211–225 doi: 10.1007/s00394-017-1585-x
- ↑ Federica Concina, Giulia Zamagni, Eleonora Maurel, Claudia Carletti, Alessandra Knowles, Martina Culasso, Franca Rusconi, Maja Popovic, Luca Ronfani, Lorenzo Monasta, Deborah N. Ashtree, Paola Pani, Association Between Diet and Emotional Symptoms in Early Childhood: Cross-Sectional Results from the Piccolipiù Cohort, Nutrients 17, 2025-09-09, עמ' 2909 doi: 10.3390/nu17182909