דרכון בריטי הוא מסמך נסיעה המונפק על ידי הממלכה המאוחדת או טריטוריות בריטיות אחרות לאנשים בעלי כל צורה של אזרחות בריטית. הוא מעניק לנושא הדרכון מעבר בינלאומי בהתאם לדרישות הוויזה ומשמש כהוכחה לאזרחות בריטית. הוא גם מאפשר גישה לסיוע קונסולרי משגרירויות בריטיות ברחבי העולם. דרכונים מונפקים תחת סמכות מלכותית (Royal Prerogative), המופעלת על ידי ממשלת הוד מלכותו. משמעות הדבר היא שמתן דרכון הוא פריבילגיה, לא זכות, וניתן לבטלה בנסיבות מסוימות. דרכוני אזרחים בריטיים מונפקים בבריטניה על ידי משרד הדרכונים של הוד מלכותו, סוכנות של משרד הפנים הבריטי, מאז 2014. כל הדרכונים שהונפקו בבריטניה מאז 2006 הם ביומטריים.
מורשתה של הממלכה המאוחדת כמעצמה אימפריאלית הביאה למספר סוגים של אזרחות בריטית, וכתוצאה מכך קיימים סוגים שונים של דרכונים בריטיים. יתר על כן, כל אחד משטחי חסות של הכתר וטריטוריות מסוימות מעבר לים מנפיקים גרסאות משלהם של דרכונים בריטיים לאלו בעלי קשרים לתחומי השיפוט שלהם; לדרכונים אלו יש הבדלים קטנים מהדרכון הבריטי הרגיל. כל הדרכונים הבריטיים מאפשרים לנושא לבקש סיוע קונסולרי משגרירויות בריטיות ומנציבויות עליונות מסוימות של חבר העמים הבריטי במקרה הצורך. אזרחים בריטים יכולים להשתמש בדרכונם כראיה לזכות מגורים בממלכה המאוחדת.
בין השנים 1920 ו-1992, העיצוב הסטנדרטי של דרכונים בריטיים היה חוברת בכריכה קשה בצבע כחול כהה, שבה סמל המלוכה מעוטר בזהב. משנת 1988 אימצה בריטניה דרכונים קריאים במכונה בהתאם לתקן 9303 של הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית. באותה תקופה שונה גם צבע הדרכון לאדום בורדו, כדי להתאים אותו לדרכוני האיחוד האירופי של שאר המדינות החברות. הדרכון הכחול בכריכה הקשה המשיך להיות מונפק במקביל לעיצוב החדש עד שאזל המלאי בשנת 1992.
לפני הברקזיט, החוזה להדפסת דרכונים בריטיים הוחזק על ידי החברה הבריטית De La Rue בחוזה ל-10 שנים מאז 2010, ולפני כן על ידי חברת 3M.[1] בשנת 2018 הוענק החוזה להדפסה שלאחר הברקזיט לחברה הצרפתית-הולנדית Gemalto, אשר בשנת 2019 הפכה ל-Thales DIS, חלק מקבוצת תאלס הרב-לאומית. חוברות הדרכונים מודפסות בזול יותר בפולין, מה שגרם לאובדן של עבודות הדפסה ב-De La Rue, אך הדרכונים עוברים פרסונליזציה (הדפסת הפרטים האישיים) בבריטניה בשני אתרים. כל הדרכונים מונפקים כעת בעיצוב הכחול והם מיוצרים על ידי Thales DIS בפולין.[2][3][4][5]
לאזרחים בריטים יש גישה ללא ויזה או ויזה עם ההגעה ל-186 מדינות וטריטוריות; הגישה הבינלאומית הזמינה לאזרחים בריטים מדורגת במקום השישי בעולם על פי מדד הגבלות הוויזה לשנת 2025.[6] מאז הכנסת הדרכונים הביומטריים בשנת 2006, עיצוב חדש מוצג מדי חמש שנים.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "De la Rue wins 400m UK passport contract". 11 ביוני 2009.
- ↑ "Changes to the design of British passports". GOV.UK (באנגלית). 25 בספטמבר 2020.
- ↑ Stewart, Heather; Rawlinson, Kevin (22 במרץ 2018). "Post-Brexit passports set to be made by Franco-Dutch firm". The Guardian.
- ↑ "Britain won't make its new Brexit passports. Guess who will?". CNN Money. 22 במרץ 2018. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2018.
- ↑ "Humiliation, says Priti Patel, as blue Brexit-era passports to be made by Franco-Dutch firm". The Times. 22 במרץ 2018.
- ↑ "The Henley Passport Index" (PDF). Henley & Partners.
- ↑ HM Passport Office. "New UK passport design". GOV.UK (באנגלית).