

הדברה היא הרחקתם, צמצום השפעתם או הריגתם של מזיקים; הללו יכולים להיות יצורים מכל המחלקות הטקסונומיות כמעט: צמחים, חיידקים, פטריות, עופות, דגים, יונקים; אף על פי כן, רוב רובה של ההדברה מיועד למאבק בחרקים.
נהוג לסווג את שיטות ההדברה לפי האמצעים המשמשים לכך: שיטות כימיות, פיזיקליות וביולוגיות.
הדברה כימית: הדברה באמצעות חומרים כימיים, בעיקר רעלים, הקטלניים לחרקים. בהדברה כימית משתמשים באמצעות ריסוס השדה, או באמצעות פתיונות מורעלים לחיות המזיקות. היתרונות של חומרי הדברה כימיים הוא מחירם הנמוך, קלות השימוש בהם, השפעתם המיידית ויכולת הקטילה הנרחבת שלהם. החסרון המרכזי שלהם הוא הפגיעה האקולוגית הנרחבת שהם גורמים: פגיעה במיני בעלי חיים בלתי מזיקים, הרעלת הקרקע ומי התהום, ופגיעה בבריאות האדם. כדי להקטין את הסיכונים נקבעו נוהלי בטיחות לשימוש בחומרי הדברה.[1]. חסרון נוסף של ההדברה הכימית הוא החסינות שהחרקים מפתחים כנגדם, דבר הגורם לכך שיעילותם של חומרי ההדברה יורדת וכתוצאה מכך צריך להשתמש במינונים גבוהים וחזקים יותר שלהם [2].
שיטה הדברה כימית נוספת, שאינה מזיקה סביבתית, היא שימוש בחומרים המחקים את הפרומונים או את ההורמונים של החרקים ופיזורם בשדה. הפרומונים המלאכותיים משבשים את פעילות החרקים, על ידי פגיעה בתקשורת, ובניווט שלהם. הורמונים מלאכותיים משבשים את הגדילה התקינה וההתפתחות של החרקים [3].
הדברה פיזיקלית: בהדברה זו משתמשים בכוחות פיזיקליים או באמצעים מכניים כדי להשמיד את מזיק. שלוש שיטות הפעולה המרכזיים של ההדברה הפיזיקלית: שינוי תנאי הסביבה: שינוי תנאי הסביבה על מנת להפוך אותם לקטלניים או בלתי ידידותיים עבור המזיק, שימוש בחום קיצוני, הקפאה או קרינה, לדוגמא חיטוי סולארי. מחסום ומניעת הגעה: יצירת חיץ פיזי שמונע מהחרק להגיע ליעד. לדוגמא: רשתות, חממות ותעלות מים. מלכודות: מתקנים המיועדים ללכוד את המזיק על ידי הצבה מכוונת במרחב שלו או על ידי משיכה ופיתוי שלו, למשל מלכודות דבק וקפיץ למכרסמים, מלכודות אור אולטרה סגול למשיכת חרקים [4].
הדברה ביולוגית: הדברה של המזיקים באמצעות שימוש באויבים הטבעיים שלהם: טורפים, טפילים וגורמי מחלות. חסרונה של שיטה זו הוא שהיא מורכבת ויקרה יותר בשלביה הראשונים שכן היא דורשת מחקר וניסויים מעמיקים על המזיק ואויביו. אך יש לה יתרונות רבים לטווח הארוך - היא יעילה, נטולת רעלים וארוכת טווח.[5].
גם הרג חיידקים נחשב באופן תאורטי להדברה, אך לרוב משתמשים במושגים חיטוי ועיקור לציון פעולה זו.
מוקדי הדברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדברת חרקים ופטריות בשדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדברת חרקים ופטריות הניזונים מגידולים חקלאיים. הדברה זו נעשית לעיתים גם באמצעות ריסוס שדה הגידול על ידי מטוס, אך לרוב באמצעות מרססים הנישאים על גבי טרקטורים או הנישאים על גב האדם המרסס. ניתן גם ליישם את חומרי ההדברה דרך מערכת ההשקיה הניתנת בטפטוף. להדברה זו הסיכוי הרב ביותר לפגוע בבני אדם, אשר ניזונים מהפירות והירקות המרוססים. ההשפעה הבריאותית של הריסוס נידונה ונחקרה באופן אינטנסיבי, והנושא שנוי במחלוקת.
רשתות שיווק גדולות באירופה מחייבות חקלאים המספקים להן תוצרת טרייה לגדלה על-פי תקן המחייב שימוש בנוהגים חקלאיים נאותים בתהליך הגידול, כמו גם שימוש בחומרי הדברה שרמת סיכונם לבריאות הצרכן נמוכה או שאינה קיימת כלל. בכל מקרה, לכל חומר הדברה, נקבע פרק זמן מינימלי החייב לחלוף, מזמן השימוש בחומר ועד המועד בו מותר לחקלאי לקטוף את התוצרת ולשלחה לשיווק. בכל מדינה מתקדמת קיימת באגף הגנת הצומח של משרד החקלאות סמכות רישוי הבודקת ומתירה שימוש בחומרי הדברה בתוך תחומי המדינה. אותו אגף אחראי לדגום ולבדוק פרי לפני הגיעו לצרכן ולוודא שאינו מזוהם בשאריות חומרי הדברה מעל למותר.
חקלאים המשווקים תוצרת אורגנית מגדלים את תוצרתם ללא שימוש בהדברה כימית. התפוקה, מועטה יחסית למוצרים מודברים, ובשל כך התוצרים יקרים יותר.
הדברת חרקים במרחב הביתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדברת חרקים ביתיים המהווים מטרד. כאן מדובר בעיקר על הדברת יתושים, מקקים (תיקנים, ג'וקים) ונמלים. ההדברה נעשית על ידי הרשויות, מחוץ לבתים, במוקדים מועדים לפורענות (למשל: מקווי מים עומדים, בהם גדלים יתושים) או באופן פרטי בתוך הבתים. הריסוס הביתי נעשה באופן עצמאי עם תכשירי הדברה אותם ניתן לרכוש בחנויות, או על ידי חברות הדברה. הריסוס של חברות ההדברה עמיד הרבה יותר, ממשיך להרחיק מזיקים במשך כחצי שנה מזמן הריסוס וחסין במידה מסוימת בפני מים (כך שניתן לשטוף ולנקות את האזור המרוסס; התכשירים הנמכרים בחנויות אינם מגלים עמידות כזו).
הדברת עופות בעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדברת ציפורים. כאן מדובר בעיקר ביונים, המהווים לעיתים מפגע ציבורי בערים. היונים מתרבות במהירות, מלכלכות בניינים ואף גורמות להרס הדרגתי שלהם. למרות זאת, רוב הרשויות מעדיפות לנקוט צעדים פחות דרסטיים להרחקת היונים (למשל, הצבת מחטים דקים על מעקות וקירות של בניינים, המאלצים את היונים לנוח במקום אחר), ונמנעות מלהשתמש בהדברה כנגדם. היום יש המציבים על הגגות ממטרות עם חיישנים, וכאשר ציפור מתקרבת הממטרה מופעלת ומבריחה את הציפורים. הדברת ציפורים נוספת נעשית בסביבת שדות תעופה. הציפורים מהוות סכנה חמורה למטוסים, ותאונות התנגשות בין מטוסים וציפורים גורמות לעיתים תוצאות קטלניות.
הדברת יונקים במרחב העירוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדברת מכרסמים למיניהם (עכברים וחולדות) הנושאים במקרים רבים מחלות ועלולים להעבירן לבני הבית. הדברה זו נעשית כמעט תמיד באופן מקצועי; חומרי ההדברה בהם משתמשים מסוכנים לרוב לאדם ולחיות המחמד המתגוררות בבית.[דרוש מקור] ישנה גם סבירות גבוהה להרעלה שניונית - לדוגמה, כאשר חתול מחמד משחק עם פגר עכבר או עכבר מורעל לאחר הדברה ביתית וללא ידיעת בעליו, וכתוצאה מכך מוצא את מותו. קיימת אפשרות לבירור מול רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע או המשרד להגנת הסביבה על הסמכת המדביר לבצע הדברה ללא חשש הרעלה שניונית.[דרוש מקור]
קיימים היום בשוק אמצעים אלקטרוניים להדברת מכרסמים המכונים "הדברה אלקטרונית", כגון מכשירים חשמליים זעירים, אשר מפיקים קול צורם בתדר שרק מכרסמים יכולים לשמוע, ומרחיקים את המכרסמים מהבית. כמו כן, קיימת גם אפשרות של הדברה מכנית, המשתמשת במלכודות מכניות, אשר יעילותה פחותה יותר.
למרות העובדה שחתולים וכלבים לא מוגדרים כמזיקים ומשמשים כחיות מחמד ביתיות מזה אלפי שנים, ישנם מדינות בהן מותרת הרדמת חיות משוטטות. בישראל, על פי רוב, אסור הדבר, והוא מהווה עבירה פלילית. בישראל נחקקו חוקים האוסרים אפילו על הרחקת חתול למקום אחר מהטריטוריה המקורית שלו, זאת בשל בלבול באוריינטציה המרחבית שעלולה להגרם לחתול. לשם דילול אוכלוסיית החתולים, האפשרות היחידה המצויה בידי הרשויות היא עיקורם וסירוסם. הדברת כלבים נעשית כאשר יש חשש למגפת כלבת, ואז נעשה ציד כלבים משוטטים שאת מיעוטם הורגים במקום ויתרתם מועברת להריגה במרפאות וטרינריות או באחת אגודות רווחת בעלי חיים.
כלבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]נגיף הכלבת עלול להיות מועבר בעיקר באמצעות תנים, זאבים, כלבים, שועלים, חולדות, דביבונים ועטלפים. כאשר יש חשש למגפת כלבת נוטים להדביר להקות ופרטים העלולים להיות נגועים במחלה. בעבר היו עושים זאת על ידי פיזור פיתיונות מורעלים, אולם הסתבר כי נגרמה הרעלה משנית שהמיתה עופות דורסים וטורפים אחרים ולכן ממליצים היום להשתמש באמצעים שאינם מכילים רעלים.
הדברה בחוק הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| |
ראו גם – בריאות הציבור, איכות הסביבה |
קיימים מספר תקנות וחוקים בחוק הישראלי בהתייחס לנוהלי עבודה ובטיחות, חומרים ועיסוק בהדברה, ובהם:
- תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחמרי הדברה), תשכ"ד-1964
- תקנות הגנת הצומח (תוכנית הדברה ודרישת תשלום), תשכ"ח-1967
- תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה), תשמ"ב-1982
- תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), תשנ"א-1991
- תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), תשנ"ג-1992
- חוק החמרים המסוכנים, תשנ"ג-1993
- תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם), תשנ"ד-1994
- תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), תשנ"ו-1996
- חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, תשע"ו-2016
- תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (הפחתה של סכומי עיצום כספי), תשע"ז-2017
- תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (בקשה לרישיון מדביר), תשע"ח-2018
- תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תוכנית הכשרה ובחינות), תשפ"א-2020
- צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), תשפ"ה-2025
- תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), תשל"ה-1975
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזיקים - הדברה, דף שער בספרייה הלאומית
בני שלמון, הרעלה מחומרי הדברה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- ניקיל סוואמינטאן, רעל הוא רעל הוא רעל, באתר אלכסון, 22 באוקטובר 2013
יעקב קטן, חומרי הדברה בחקלאות, לבטים ופתרונות, האוניברסיטה העברית דצמבר 2014- הלכה יא - בעלי חיים מזיקים | פרק טו - צער בעלי חיים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד, במרץ 2018
- מילון למונחי הדברה (תשע"ג), באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
ניר חסון, מומחי הדברה: התחום פרוץ, התחרות גרמה לזלזול בנוהלי הבטיחות, באתר הארץ, 22 בינואר 2014 - ↑ החי והצומח של ארץ ישראל- כרך 3 - חרקים, דן גרלינג, הדברת חרקים מזיקים 389-391
- ↑ החי והצומח של ארץ ישראל- כרך 3 - חרקים, דן גרלינג, הדברת חרקים מזיקים 389-391
- ↑ החי והצומח של ארץ ישראל- כרך 3 - חרקים, דן גרלינג, הדברת חרקים מזיקים 389-391
- ↑ החי והצומח של ארץ ישראל- כרך 3 - חרקים, דן גרלינג, הדברת חרקים מזיקים 389-391
