 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
לומבוק  |
| מקשר | בין האוקיינוס ההודי לבין ים באלי |
| מפריד | בין האי באלי לאי לומבוק |
| סוג |
מצר ים |
| מידות | |
| אורך | 60 ק"מ |
| רוחב מרבי | 40 ק"מ |
| רוחב מזערי | 18 ק"מ |
| רוחב ממוצע |
40 ק"מ |
| עומק מרבי | 1,400 מטר |
| עומק מזערי | 250[1] מטר |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
אינדונזיה אינדונזיה |
| איים | נוסה פנידה |
| הערות | דרך המצר עובר קו וולאס |
| קואורדינטות | 8°46′0″S 115°44′0″E / 8.76667°S 115.73333°E / -8.76667; 115.73333 |
  | |
מצר לומבוק (באינדונזית: Selat Lombok) הוא מצר ים באינדונזיה (בארכיפלג המלאי) בין האי באלי ממערב לאי לומבוק ממזרח. המצר מקשר בין האוקיינוס ההודי שמדרום לו לבין ים באלי (אנ') (שבאוקיינוס השקט) שמצפונו.
רוחבו של המצר בנקודה הצרה ביותר, בדרום, הוא 18 קילומטר – בין קצהו המזרחי של האי נוסה פנידה לקצהו הדרום-מערבי של האי לומבוק. האי נוסה פנידה למעשה מחלק את המצר לשני נתיבי שיט: הנתיב המערבי או מצר באדונג שמפריד את נוסה פנידה מבאלי, והנתיב המזרחי – ואילו בצפון המצר מתרחב ונפתח לכדי רוחב של 40 קילומטר.
עומקו של המצר בחלקו הדרומי אינו עולה על 100 מטר בנתיב המערבי, ועל 250 מטר בנתיב המזרחי, בעוד שבצפון הוא מגיע לכ-1,400 מטר.[2].
דרך המצר שאורכו 60 קילומטר עובר קו וולאס המפריד בין הפאונה האסייתית של האזור האינדומלאי לפאונה האוסטרלית של האזור האוסטרלי (בהמשך וצפונה יותר עובר הקו בין האי בורנאו לאי סולאווסי – דהיינו דרך מצר מקאסאר). הקו קרוי על שמו של חוקר טבע בריטי וידידו של צ'ארלס דרווין, אלפרד ראסל וולאס שחקר את איי אינדונזיה במחצית השנייה של המאה ה-19. וואלס היה הראשון להבחין בהבדל הדרמטי שבין בעלי החיים של אינדומלאיה לאלו של אוסטרלאסיה, ובאופן הפתאומי שבו נמתח הגבול בין שני הביומות.
ביולוגים מאמינים כי עומקו של מצר לומבוק עצמו הוא ששמר על בעלי החיים משני עבריו מבודדים אלו מאלו. כאשר מפלס פני הים ירד במהלך עידן הקרח של תקופת הפלייסטוקן, האיים באלי, ג'אווה וסומטרה היו כולם מחוברים זה לזה וליבשת אסיה, וחלקו ביניהם את הפאונה האסייתית.[3] המים העמוקים של מצר לומבוק הותירו את לומבוק ואת ארכיפלג איי סונדה הקטנים מבודדים מיבשת אסיה; במקום זאת, איים אלו יושבו על ידי פאונה אוסטרלו-אסייתית.[4]
בשל עומקו, נחשב המצר לנתיב תחבורה נוח עבור צוללות גרעיניות העוברות בו בדרכן מהאוקיינוס ההודי לאוקיינוס השקט.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אם לא לוקחים בחשבון את מצר באדונג.
- ↑ R. Dwi Susanto, Leonid Mitnik and Quanan Zheng, "Ocean Internal Waves Observed in the Lombok Strait," Oceanography, Vol. 18, No. 4 (December 2005), p. 83
- ↑ aresetar (2011-01-12). "Pleistocene Sea Level Maps". Field Museum (באנגלית).
- ↑ Dawkins, Richard (2005). The ancestor's tale: a pilgrimage to the dawn of life. Yan Wong. London: Phoenix. ISBN 978-0-7538-1996-8. OCLC 60794544.
- ↑ גילי חסקין, "באלי - מבט כללי: גאוגרפיה, מיקום", באתר הבית של גילי חסקין
 | ||
|---|---|---|
| אוקיינוסים | האוקיינוס ההודי • האוקיינוס השקט | |
| ימים | ים אנדמן • ים אראפורה • ים באלי • ים בנדה • ים ג'אווה • ים האלמאהרה • ים טימור • ים מולוקה • ים סאבו • ים סין הדרומי • ים סלבס • ים סראם • ים פלורס | |
| מצרי ים | מצר אומבאי • מצר אלאס • מצר אלור • מצר באדונג • מצר באלי • מצר באנגקה • מצר גאספאר • מצר דמפייר • מצר ווטאר • מצר לומבוק • מצר מאדורה • מצר מלאקה • מצר מנטאוואי • מצר מקאסאר • מצר סאפה • מצר סומבה • מצר סונדה • מצר סינגפור • מצר קארימאטה • מצר ריאו | |
| מפרצים | מפרץ באליקפאפאן • מפרץ בונה • מפרץ בינטוני • מפרץ ג'קרטה • מפרץ טומיני • מפרץ סאלה • מפרץ סנדרוואסי | |
