| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  לחצו להגדלה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
ההמנון הערבי הסורי (النشيد العربي السوري) חמאת א-דיאר (حُمَاةَ الدِّيَارِ - "מגיני המולדת") פי סבילי אל-מג'ד (فِي سَبِيلِ المَجد - "למען התהילה") – בפועל[דרוש מקור] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה נשיאותית (דה יורה) דיקטטורה (דה פקטו) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה | נשיא סוריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא סוריה | אחמד א-שרע | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת | נשיא סוריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית |
ערבית שפות נוספות: כורדית, ארמנית, ארמית, צ'רקסית אדיגית, צרפתית, אנגלית[1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
דמשק 33°30′N 36°18′E / 33.500°N 36.300°E / 33.500; 36.300 (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
מועצת העם הסורית  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות שופטת |
משרד המשפטים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 187,437 קמ"ר (90 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 0.6% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נפילת משטר אסד | 8 בדצמבר 2024 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
סוריה (1980–2024) סוריה בתקופת שלטון הבעת' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 ביולי 2026) | 26,604,493 נפש (57 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 141.94 נפש לקמ"ר (88 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דת |
אסלאם (87%) נצרות (10%) דרוזית (3%)[4] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[6] (2023) | 19.99 מיליארד דולר (130 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 752 דולר (203 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[7] (2023) | 0.564 (162 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 26.6[8] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | לירה סורית (SYP) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של סוריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | .sy | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 963 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg&mode=clean)
.svg&mode=clean)
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: ⓘⒾ, בתעתיק: אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה אַל-עַרַבִּ֫יַּה אַ-סּוּרִ֫יַּה) ובקיצור סוריה (מיוונית: Συρία, בערבית: سُورِيَة/سُورِيَا) היא מדינה ערבית במזרח התיכון, הגובלת בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, בירדן בדרום, בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב. 87% מתושבי סוריה הם מוסלמים - רובם סונים[4] ומיעוטם שיעים, בעיקר עלווים.
משנת 1963 ועד 2024 שלטה בסוריה מפלגת הבעת' בשליטת בני המיעוט העלווי, המהווה רק כ-11% מהאוכלוסייה. בני העדה החזיקו ברוב המשרות השלטוניות ותפקידי הקצונה הבכירים בצבא ובשירותי הביטחון, אף שרוב האוכלוסייה הסורית (כ-74%) היא סונית. בנוסף, זכויותיהם של מיעוטים כגון כורדים ופליטים פלסטינים הוגבלו.[9] בשנת 2011 פרצה מלחמת אזרחים בין הממשל לבין כוחות אופוזיציה מקומיים וזרים. מדינות רבות הטילו סנקציות על המשטר הסורי ובכיריו בשל הפעלת אלימות קשה נגד אזרחים, בעוד שאיראן ורוסיה תמכו במשטר וסיפקו לו נשק. נכון למרץ 2024 נהרגו במלחמה כ-620,000 אנשים,[10] ויותר מארבעה מיליון איש נמלטו כפליטים למדינות השכנות. לאחר שנים רבות של לחימה, בדצמבר 2024, לאחר מתקפת פתע שארכה 11 ימים, נפלה סוריה לידי כוחות המורדים. עם השתלטות המורדים על המדינה בוצעו מעשי טבח והשפלה רבים כנגד מי שנחשב לחלק מהשלטון הישן. כמה חודשים לאחר מכן, בעקבות ניסיון מרידה, בוצעו מעשי טבח ודיכוי כנגד בני המיעוט העלווי.
במהלך המאה ה-20 הייתה סוריה גורם מרכזי בסכסוך הערבי-ישראלי. שלטונותיה תובעים מישראל להשיב שטח בן כ-1,200 קמ"ר ברמת הגולן המערבית, שנכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. היה לסוריה סכסוך טריטוריאלי גם עם טורקיה על שטח בן 5,403 קמ"ר סביב מפרץ איסכנדרון שסופח לטורקיה ב-1939, אם כי סוריה נוטה להשלים עם שליטת טורקיה באזור זה.
סוריה היא אחת החברות המייסדות של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, אם כי מ-15 באוגוסט 2012 הושעתה המדינה מחברותה בארגון עקב האלימות שהפעיל המשטר כנגד אזרחיו שלו. בתחילת שנת 2020 דורגה המדינה במקום השלישי ברשימת מעקב החירום העולמית של ארגון ה-IRC (אנ').[11]
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "סוריה" (ביוונית: Συρία) הוא שיבוש יווני של השם "אשור" (Ἀσσυρία – אַסִירִיה[12]), אשר ייחס במקור לחבל אשור שבתחומי האימפריה האשורית החדשה – אזור הלבנט בקירוב, המשתרע בין חצי האי ערב ומצרים בדרום לבין קיליקיה בצפון. עדות לשיבוש זה מופיעה כבר במאה ה־8 לפנה"ס בכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי, שבה תורגם המונח הפיניקי "אשֻר" ללווית כ־sura.[13] בתלמוד מוזכר האזור בשם "סוריא", וחלים עליו דינים מגוונים: בחלק מההלכות נחשב כחלק מארץ ישראל, ובאחרות כחוץ לארץ. במאה ה־1 לספירה, בתקופתו של ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן, הופיע השם "סוריה" גם בכתבים לטיניים. באותה עת נחלק האזור למספר פרובינקיות רומיות: פרובינקיה סוריה, , , () מדרום ל ו.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פוליטיקה של סוריה
רשמית סוריה היא רפובליקה נשיאותית המורכבת ממספר גורמים מבצעים: הנשיא, שני סגני נשיא, ראש ממשלה ומועצת שרים (קבינט). הרשות המחוקקת של סוריה היא מועצת העם הסורית החד-ביתית. סוריה מתוארת בדרך כלל על ידי משקיפים זרים כדיקטטורה העוברת בירושה.
הרשות השופטת של סוריה כוללת את בית המשפט החוקתי העליון, המועצה המשפטית העליונה ובתי המשפט לביטחון המדינה. תורת המשפט האיסלאמית היא מקור עיקרי בחקיקה ובמשפט של סוריה, ויש בה אלמנטים של חוקים עות'מאנים, צרפתים ואיסלאמיים. לסוריה יש 3 רמות של בתי משפט: בתי משפט לערכאה ראשונה, בית משפט לערעורים ובית המשפט החוקתי – שהוא הערכאה העליונה. בתי משפט דתיים עוסקים בחוקים הנוגעים לנושאים אישיים ויחסים בתוך המשפחה.
מינוי הנשיא הקודם חאפז אל-אסד אושר במשאל עם חמש פעמים רצופות, מבלי שהתמודדו אחרים על התפקיד, ובנו בשאר אל-אסד מונה לראשונה ביולי 2000. משטר משפחת אסד החזיק בשלטון תקופה ארוכה משום ששמר על יציבות פוליטית, שהשיג בין השאר באמצעות הענקת זכויות לקבוצות מיעוט אתניות. כמו כן, ניתן לזקוף את כוחו של הנשיא לנאמנות המתמשכת של הצבא, ולדיכוי האכזרי של האופוזיציה הפנימית. התרחבות הבירוקרטיה הממשלתית יצרה גם מעמד של אנשים נאמנים למשטר בכלל ולמשפחת אסד בפרט.
כל שלוש הרשויות בסוריה כוונו על ידי מפלגת הבעת' הסורית, כאשר החוקה של המדינה מבטיחה את ראשוניות המפלגה. בנוסף אליה, החוק התיר לשש מפלגות נוספות להתקיים, ואלה יצרו את החזית הפרוגרסיבית הלאומית. מפלגות אלה נוצרו כדי לספק מראית עין של מערכת רב-מפלגתית, אולם החזית הפרוגרסיבית הלאומית נשלטה בידי מפלגת הבעת' כך שלא היה בכוחה לשנות את המבנה הפוליטי במדינה.
הפרלמנט שידוע בשם מועצת העם הסורית, נשלט על ידי מפלגת הבעת', והוא נבחר אחת לארבע שנים. למועצה אין רשות נפרדת. אף על פי שהמועצה יכולה להעביר ביקורת על פוליטיקאים ולהעביר טיוטות חוק, היא אינה יכולה ליזום חוקים. כך נוצר מצב שבו לרשות המבצעת יש בלעדיות על תהליך החקיקה.
לאחר נפילת משטר אל-אסד המשטר החדש מתכנן לחוקק חוקה חדשה למדינה.[45] ב-30 במרץ 2025 הוקמה ממשלה חדשה ובוטל תואר ראש הממשלה ומונתה שרה נוצרייה[46]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כלכלת סוריה
כ-67% מכח העבודה של סוריה מועסקים במגזר השירותים, 17% מועסקים בחקלאות ו-16% בתעשייה. חלק מרכזי מהיצוא מתבסס על נפט.
אחרי צמיחה כלכלית של למעלה מ-300 אחוזים בעשור בשנות ה-70 של המאה ה-20, התכווצה הכלכלה בשיעור של 33 אחוזים בשנות השמונים, וחזרה לצמיחה מתונה של כ-12 אחוזים בשנות התשעים. מעט יותר מאחוז אחד בשנה. בשנת 2010 עמד שיעור הצמיחה על כ-3.6%. על-פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, התוצר גולמי לנפש בסוריה עמד ב-2010 על כ-5000 דולר, תוצר נמוך גם ביחס למדינות אחרות במזרח התיכון.
בשנות ה-70 הקימה סוריה סכר על נהר פרת על מנת להגדיל את שטחי השלחין, וכך נוספו שטחי עיבוד גדולים בצפון מזרח סוריה. בעקבות זאת, פחתה כמות המים בהמשכו של הנהר ונוצר סכסוך עם עיראק.
חלק ניכר משטחי המדינה משמשים למרעה. ענף היצוא העיקרי של סוריה בתחום החקלאות הוא גידולי הכותנה. הגידולים החקלאיים העיקריים הם: חיטה, שעורה, כותנה, זיתים, סוכר, ביצים, חלב. במישור החוף, בעמק נהר האורונטס ובאגן דמשק הגידולים העיקריים הם גידולי שדה ומגדלים גם פירות וירקות. גידול החיטה תופס את מרבית השטח ואחריו גידולי שעורה וסורגום.
ענף כלכלי נוסף הוא התיירות. סוריה משופעת באתרי תיירות, וקודם לפרוץ מלחמת האזרחים משכה אליה תיירים רבים מדי שנה.
לפי הממשלה הסורית אחוז האבטלה עמד בשנת 2010 על 8.3%, אך לפי מקורות דיפלומטיים זרים אחוזי האבטלה כפולים מכך, לכל הפחות. לסוריה חובות חיצוניים בסך 20 מיליארד דולר, לאחר ששלושה רבעים מחובה לרוסיה, בעלת חוב עיקרית, נמחקו בהסדר ב-2005. ארצות הברית אינה מסייעת לסוריה ואוסרת על אזרחיה להשקיע במדינה, כיוון שהיא משתייכת לארצות התומכות בטרור.
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, החלה הידרדרות כלכלית במדינה.[47][48][49] נוסף על כך, המשטר וגורמים נוספים עודדו תעשיית סמים.[50] במהלך מלחמת האזרחים סיפקו ארצות הברית ומנהלת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID) סיוע הומניטרי לשיפור מצב העקורים בסך של כ-18 מיליארד דולר.[51] לאחר נפילת משטר אל-אסד, הוסרו סנקציות רבות שהוטלו על המדינה. סוריה חזרה לייצא נפט גולמי.[52]
מחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – מחוזות סוריה, נפות סוריה
סוריה מחולקת ל-14 מחוזות (בשפה המקומית "מֻחאפזאת"; צורת יחיד "מֻחאפזה"), המחוזות מחולקים ל-61 נפות ("מנטקה") והנפות מחולקות ל-206 גושים ("נאחיה"). מושל מחוז, שאת מועמדותו לתפקיד מציג שר הפנים, צריך לקבל את אישור הקבינט. המושל נעזר במועצה מחוזית נבחרת.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – גאוגרפיה של סוריה
סוריה היא מדינה הממוקמת בדרום-מערב אסיה. המדינה גובלת בישראל בדרום מערב, בלבנון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום. יש לה קו חוף באורך של 160 ק"מ בים התיכון.
מרבית שטחה של סוריה הוא מישור צחיח אולם אזור החוף הצפון מערבי ואזורי א-סווידא (הבשן), דרעא (החורן), וקוניטרה (הגולן) בדרום מערב המדינה ירוקים למדי. הפרת הוא הנהר החשוב ביותר במדינה החוצה אותה במזרח. מצפון לנהר הפרת נמצא האזור הפורה ג'זירה. אזור זה מושקה על ידי שני יובלים של נהר הפרת, הבליח והחבור. באזור נבנו במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 ובשנות ה-70 מערכת של סכרים ותעלות המספקת מים לגידול הדגנים באזור. חל גם גידול משמעותי בגידולי כותנה.
האקלים במדינה הוא אקלים צחיח למחצה בעיקרו, אף על פי שהחורף הוא לח. הטופוגרפיה של המדינה, הממוקמת על רמה, גורמת לעיתים לירידת שלגים בחורף.
הר חרמון / ג'בל א-שייח' (ההר הזקן / הסבא) הנמצא ברכס הרי מול הלבנון בגבול לבנון בגובה 2,814 מטר הוא הנקודה הגבוהה במדינה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב מלחמת האזרחים בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית סוריה 22.5 מיליון נפשות. במאי 2020 מנתה האוכלוסייה כ-19,398,448 תושבים. כיום מוערכת אוכלוסיית סוריה ב-24,917,413 תושבים לפי האו"ם,[53] וב-23,865,423 תושבים לפי ספר העובדות העולמי של ה-CIA.[1] ממוצע הילודה הוא 2.7 לאישה ותוחלת החיים במדינה עומדת על 74.7 שנים בממוצע.
מרבית האוכלוסייה חיה במחוזות המערביים של המדינה.
קבוצות אתניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה אתנית, כ-50% מהתושבים הם ערבים, כ-15% ערבים עלאווים, כ-10% כורדים וכ-25% עמים וקבוצות לבנטיניים אחרים[1] – בהם כ-3% דרוזים, אשורים, ארמנים צ'רקסים ויזידים. אונר"א העריך, שנכון לאוגוסט 2022, היו כ-438,000 פליטים פלסטינים תושבי קבע, מתוך 568,730 שהגיעו אל סוריה ונרשמו כפליטים.[54] בי.בי.סי העריך כי ישנם בסוריה גם חצי מיליון עד 3.5 מיליון טורקמנים.[55]
כורדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכורדים הם המיעוט הלא-ערבי הגדול בסוריה, וההערכות השכיחות מציבות את שיעורם סביב 8.5–10% מן האוכלוסייה.[56][57] עיקר ריכוזם בצפון-מזרח אל-ג׳זירה (מחוז אל-חסכה; קמישלי ואל-חסכה), ובכיסים בצפון סביב קובאני (עין אל-ערב), עפרין וסביב חלב. מרבית הכורדים מוסלמים סונים; קיימות קהילות יזידיות. השפה העיקרית היא כורדית (ניב קורמנג׳י), לצד שימוש נרחב בערבית. השפה הארמית והשפה הטורקית מדוברות בפי האוכלוסיות האשורית-נוצרית והטורקית. הארמית שימשה את יושבי האזור לפני הכיבוש הערבי ועדיין קיימות קהילות קטנות דוברות ארמית כשפה משנית – בעיקר הכפריים במזרח המדינה, ויהודי חלב.
בשנת 1962 נערך מחקר אוכלוסין יוצא דופן במחוז אל-חסכה שבמסגרתו נשללה אזרחותם של למעלה מ-120,000 כורדים, שסווגו כ"זרים" (Ajanib) או חסרי רישום (Maktoumeen) – צעד שיצר אוכלוסיית חסרי אזרחות מתמשכת.[58][59]
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה התגבשה בצפון-מזרח הנהגה אזרחית-ביטחונית כורדית במסגרת האוטונומיה דה-פקטו (AANES), בעוד שהכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF) – בראשות כוחות כורדיים – היו הכוח המרכזי בלחימה נגד דאעש. במרץ 2019 הכריזה ה-SDF, בסיוע הקואליציה הבינלאומית, על נפילת מובלעת דאעש האחרונה בבאג'וז שבמחוז דיר א-זור.[60]
מאז 2018 מתקיימת נוכחות צבאית טורקית ופעילות של ארגונים סוריים המסונפים אליה בצפון-מערב ובצפון-מזרח: בינואר–מרץ 2018 נכבש אזור עפרין מידי ה-YPG; באוקטובר 2019 פתחה טורקיה במבצע "מעיין השלום" בין תל אבייד לראס אל-עין, מה שהקטין את רצף השליטה הכורדית לאורך הגבול.[61][62][63]
לאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד (דצמבר 2024), ב־10 במרץ 2025 נחתם בדמשק הסכם בין שלטון המעבר לבין הנהגת ה-SDF, הכולל אינטגרציה של מוסדות המנהל האזרחי בצפון-מזרח לתוך מוסדות המדינה, העברת מעברי גבול, שדות נפט/גז ותשתיות מרכזיות לפיקוח ממשלתי, והסדרה הדרגתית של זכויות תרבות וחינוך – לרבות הוראת השפה הכורדית ושיקום מעמד אזרחי למי שעדיין חסרי אזרחות.[64][65][66] עם זאת, מחלוקות נשארו סביב היקף הדה-צנטרליזציה והמיזוג הצבאי: ב־14 במרץ 2025 דחתה ההנהגה הכורדית מסמך חוקתי של הרשויות האסלאמיות בדמשק; ב־27 באפריל 2025 דווח כי הנשיא הזמני דחה דרישות לכינון מודל מבוזר; וב־9 ביולי 2025 נמסר כי שאלת שילוב הכוחות טרם הוסדרה.[67][68][69] באוגוסט 2025 קראה טורקיה ל-YPG/SDF להתיישר עם הסדרי האינטגרציה המוסכמים.[70]
דרוזים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרוזים בסוריה מהווים כ-3% מן האוכלוסייה, ומרוכזים בעיקר במחוז א-סווידא שמרכזו העיר א-סווידא ובפרברי דמשק.[71][72][73] מבחינה פיזית-גאוגרפית, הר הבשן הוא רכס געשי המתנשא לכ~1,800 מ' ומהווה את המרכז ההיסטורי-דמוגרפי של העדה בסוריה; העיר א-סווידא מתוארת כמוקד המרכזי של הקהילה במחוז.[74][75]
במחוז פועלות מסורות הנהגה דתית (מַשַיְח אל-עַקְל), ולצדן נוצרו מסגרות הגנה מקומיות במהלך המלחמה. בין אלה בולטת תנועת "אנשי הכבוד" (Rijāl al-Karāma), שהוקמה ב-2013 בידי השייח׳ וחיד אל-בעלוּס; ב-2015 נהרג בעלוּס בפיגוע מכונית תופת בסווידא.[76][77][78]
באוגוסט–ספטמבר 2023 התקיימו בעיר א-סווידא מחאות אזרחיות ממושכות על רקע המשבר הכלכלי, לרבות ימי מחאה רצופים, פגיעה בסמלי שלטון וקריאות לשינוי; אירועים אלה משקפים דפוסי התארגנות אזרחית בקהילה ערב נפילת המשטר.[79][80]
ביולי–אוגוסט 2025 תועדו עימותים נרחבים במחוז, הקמת ועדת בדיקה ופתיחת חקירה רשמית בעקבות תיעוד הרג אזרח בבית־חולים בסווידא, לצד מאמצי תיווך והזרמת סיוע הומניטרי.[81][82][83][40]
לקהילה הדרוזית בסוריה קשרי משפחה ודת חוצי-גבולות עם בני העדה בישראל ובלבנון. ב-2025 דווחו מסגרות עלייה לרגל/ביקורים דתיים ותיאומי סיוע הומניטרי בהקשר זה.[84]
לאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד (דצמבר 2024) פרצו ביולי 2025 עימותים עדתיים חריפים במחוז א-סווידא, בין מיליציות דרוזיות לשבטים בדואים ובהמשך גם עם כוחות ממשלה. בתחילת האירועים דווח על התנכלות מכוונת עד כדי "טבח", עשרות הרוגים, פגיעה נרחבת באזרחים, הרס תשתיות ועקירת תושבים, זו הובילה למשבר חריף ולהתקרבות בין הקהילה הדרוזית בסוריה לבין ישראל.
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – דת בסוריה
בסוריה יש חופש דת מטעם השלטון המרכזי. 87% מהסורים הם מוסלמים, מתוכם 74% הם מוסלמים-סונים ו-13% שיעים (כולל כ-11% עלווים), 10% הם נוצרים (כולל ארמנים ואשורים) וכ-3% דרוזים. בסוריה קיימת גם קהילה יהודית קטנה מאוד המרוכזת בעיקר בדמשק ובקמישלי בחבל הכורדי.
המיעוט הדרוזי בסוריה נספר כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית.[85] הדת הדרוזית היא קהילה דתית סגורה (ללא המרת דת לדת הדרוזית), שמכנה עצמה "מֻוַחְחִדֻּון" (מאמיני האחדות).[86]
יהדות סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יהדות סוריה
קהילות יהודיות התקיימו בדמשק ובחלב (ארם צובא) מאז ימי בית שני. לאחר גירוש ספרד (1492), הגיעו לסוריה יהודים רבים מספרד שהגדילו מאוד את מספר בני הקהילה. ברוב ארצות האסלאם וגם בסוריה היה מעמד היהודים נקרא מעמד ה"ד'ימי", מעמד נחות מזה של המוסלמים. בשנת 1831 ניסו המצרים[דרושה הבהרה] ששלטו באזור לעשות שינוי לטובת המיעוטים אך שינוי זה פעל בעיקר לטובת הנוצרים. בשנת 1840 בעקבות "עלילות דמשק" התחוללו פוגרומים גדולים ביהודי סוריה.
לפי מפקד האוכלוסין משנת 1943, חיו בדמשק 11,000 יהודים, בחלב 17,000 יהודים ובקמישלי שעל גבול סוריה-טורקיה כ-2,000 יהודים. ב-1946 פרצו מהומות אנטישמיות ומהיהודים נשללו זכויות אזרח בסיסיות. בעקבות זאת היגרו מסוריה 20,000 יהודים, בעיקר לאמריקה ולישראל. ב-1948 הוחמר מצב היהודים עוד יותר, נשללו מהם כל זכויות האזרח והוטלו עליהם גזירות כלכליות כבדות. החל מ-1949 נאסר על היהודים לצאת מסוריה, אך לעיתים ניתנה אפשרות לעזוב לזמן קצוב. היהודים שהותר להם לצאת מסוריה נאלצו לוותר על רכושם לטובת הממשלה.[87]
בראשית שנות האלפיים עוד נותרה בסוריה קהילה מצומצמת ביותר, הכוללת כמה עשרות יהודים בדמשק ובודדים בקמישלי.[88][89] לפי עדות הרב אברהם חמרה ב-2016 נותרו בדמשק רק 16 יהודים. בתחילת 2025, נותרו רק 8 יהודים מבוגרים החיים בדמשק[90]
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפות וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חינוך בסוריה
ערבית היא השפה הרשמית והשפה המדוברת ביותר. סורים משכילים דוברים גם אנגלית וצרפתית, אך השפה האנגלית מובנת יותר בקרב הקהל הרחב. בסוריה חינוך חינם חובה בגילאי 6–11. מערכת החינוך מורכבת משש שנות לימודים יסודיים, שלוש שנות לימודי ביניים כלליים[דרושה הבהרה] ושלוש שנים נוספות לימודי תיכון. יודעי קרוא וכתוב הם 86.4% בקרב בני 15 ומעלה.
אתרים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחומי המדינה אתרים היסטוריים רבי ערך. חלקם נפגעו במלחמת האזרחים בסוריה. מהידועים יותר שנפגעו: העיר תדמור - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שנבזז ונפגעה בידי כוחות דאעש מ-2012 ועד מאי 2015.
באוקטובר 2022 דווח על פסיפס נדיר מהמאה ה-4 לספירה, המוצג בעיירה רסטאן (Rastan) המרוחקת כ-25 ק"מ מחומס. הפסיפס בגודל 120 מ"ר ומתאר את האמזונות במיתולוגיה הרומית וסצנות ממלחמת טרויה.[91]
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות המלחמות והבידול, עדיין קיימים בסוריה מספר ענפי ספורט.
תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוכנות הידיעות הערבית הסורית, (בערבית: الوكالة العربية السورية للأنباء أو سانا, באנגלית: Syrian Arab News Agency; ידועה בראשי התיבות SANA, ואף בעברית: "סאנא") היא סוכנות ידיעות בבעלות ממשלת סוריה הקשורה למשרד התקשורת הסורי. הסוכנות הוקמה ביוני 1965 והיא שופר המשטר.[92]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg&mode=clean)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The New Arab Staff, MENA Sports Wrap: History as Syria team debuts new anthem and flag in first match post-Assad, The New Arab, 18 בינואר 2025
- אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר, הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון, ירושלים: רכס פרויקטים חינוכים בע"מ, 2009
- דון בלט, ארץ הצללים - מפגשים עם השלטון והתושבים של סוריה בחלוף כמעט עשור לכהונתו של הנשיא בשאר אל-אסד, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל 138, נובמבר 2009
- דניאל אשר, לחימת כוח משוריין בהר, המעורבות הסורית בלבנון, 1975 – 1976, מערכות 1985.
- דני אשר (עורך) הסורים על הגדרות, פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, מערכות, מודן, 2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליהו ששון, הגורמים להתפוררות המשטר הקונסטיטוציוני בסוריה, מערכות 3 נובמבר 1939
- יואב נורסלע, על צומת דרכים: העדה הדרוזית ומלחמת האזרחים בסוריה, מגזין המזרח הקרוב, 24 בינואר 2015
- מרזוק אלחלבי, סוריה: מה נותר ממדינה ללא תושביה?, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 24 באפריל 2018
- ד&;ר ירון פרידמן, 10 שנים למלחמת האזרחים בסוריה: מי ניצח?, באתר זמן ישראל, 19 במרץ 2021
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: איך לקרוא לחרמון המכונה ״הסורי״?, גלי צה"ל, 19 בדצמבר 2024- Syria After Assad, סדרת כתבות ברויטרס, 2025
- סוריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סוריה, דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ באופן רשמי כולל גם שטחים הנמצאים בידי ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Syria - Country Factsheet, באתר "The World Factbook" של ה-CIA, עדכני ל-1 באוקטובר 2024 (באנגלית)
- ↑ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- 1 2 "SYRIA 2014 International Religious Freedom Repoert" (PDF). state.gov. U.S. Department of State. 2014.
- ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ↑ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
- ↑ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ↑ Index coefficient - distribution of family income, באתר "The World Factbook" של ה-CIA, עדכני ל-2022 (באנגלית)
- ↑ מרדכי קידר, סוריה - קץ לחוסר הלגיטימיות?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 במרץ 2011
- ↑ Syrian Revolution 13 years on | Nearly 618,000 persons killed since the onset of the revolution in March 2011 - The Syrian Observatory For Human Rights, 2024-03-15 (באנגלית)
- ↑ 2020 Emergency Watchlist, International Rescue Committee
- ↑ הרודוטוס, היסטוריות, 7.63 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
- ↑ Rollinger, Robert (2006a). "Assyrios, Syrios, Syros und Leukosyros". Die Welt des Orients. 36: 72–82.; Rollinger, Robert (2006b). "The Terms Assyria and Syria Again" (PDF). Journal of Near Eastern Studies. 65 (4): 283–287.
- ↑ "Report of the Commission Entrusted by the Council with the Study of the Frontier between Syria and Iraq". World Digital Library. 1932.
- ↑ דיווח: סוריה האיצה את משלוחי הנשק לחזבאללה, באתר וואלה, 16 ביולי 2011
- ↑ Syria death toll: UN envoy estimates 400,000 killed באתר החדשות אל ג'זירה
- ↑ אי-פי, האו"ם מזהיר: מספר הפליטים הסורים עלול לזנק ל-700 אלף עד סוף השנה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2012
- ↑ Situation Syria Regional Refugee Response, data.unhcr.org
- ↑ איתמר לוין, 5 מיליון פליטים ברחו מסוריה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 במרץ 2017
- ↑ אסף גבור, הקצב מדמשק ניצח? אסד לא הולך לשום מקום, באתר nrg, 1 בספטמבר 2017
- ↑ אכזרי וחושפני: כך השפיל פוטין את בשאר, והראה מה הוא באמת חושב, באתר www.gplanet.co.il
- ↑ אריאל י. לוין, הרוצחים של אסד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 באפריל 2017
- 1 2
משטר אסד קרס: המורדים השתלטו על דמשק, הנשיא נעלם, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2024 - ↑ Reuters, 8 Dec 2024 – Syrian rebels seize Damascus; Assad flees to Russia
- ↑ Reuters, 8 Dec 2024 – World reaction to end of Assad rule in Syria
- ↑ ליאור בן ארי והסוכנויות, אחרי הפרסה באוויר וההיעלמות מהמכ"ם, רוסיה טוענת: "אסד עזב את סוריה", באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ↑ Reuters, 12 Dec 2024 – After Assad’s ouster, rebel leader puts his stamp on the state
- ↑ Reuters, 24 Dec 2024 – Al-Sharaa agrees with ex-rebel factions to merge under Defence Ministry
- ↑ Reuters Graphics, 10 Dec 2024 – How Assad’s government in Syria fell
- ↑ i24NEWS, 15 בדצמבר 2024 – דמשק שאחרי הנפילה
- ↑ The Washington Post, 10 Mar 2025 – Interim gov’t signs deal with Kurdish-led authorities
- ↑ AP, 9 Feb 2025 – Kurds in the new Syria want to preserve cultural rights
- ↑ Reuters, 13 Jul 2025 – Dozens killed in Sweida clashes
- ↑ ליאור בן ארי, גופות ברחובות העיר הדרוזית, כאוס בבית החולים: "500 נהרגו, זה אסון הומניטרי", באתר ynet, 17 ביולי 2025
- ↑ Reuters, 16 Jul 2025 – Israel strikes Syrian military targets
- ↑ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, גל גנות, אלכסנדרה לוקש, יואב זיתון, לירן תמרי, דרוזים חצו לסוריה, עשרות ניסו במקביל לחדור לארץ. צה"ל תקף את שער המטכ"ל בדמשק, באתר ynet, 16 ביולי 2025
- ↑ Reuters, 20 Jul 2025 – Clashes rage in Druze region; truce efforts
- ↑ אוריאל לוי, ארה"ב: ישראל וסוריה הסכימו להפסקת אש; רויטרס: סוריה הופתעה מתגובת ישראל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 ביולי 2025
- ↑ Reuters, 21 Jul 2025 – Bedouin civilians leave Sweida as truce holds
- 1 2 איתי בלומנטל, בתיאום עם ארה"ב וסוריה: ישראל העבירה סיוע הומינטרי לדרוזים בא-סווידא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 ביולי 2025
- ↑ Reuters, 1 Aug 2025 – Syria forms committee to investigate Sweida violence
- ↑ Reuters, 11 Aug 2025 – Syria vows to investigate Sweida hospital killing
- ↑ Axios, 12 Aug 2025 – U.S. brokering Israel–Syria humanitarian corridor to Suwayda
- ↑ AP, 10 Aug 2025 – Druze leader calls for international probe into Sweida clashes
- ↑ ליאור בן ארי, אל-ג'ולאני מינה עצמו לנשיא סוריה: "נבנה צבא חדש", באתר ynet, 29 בינואר 2025
- ↑ עומר שחר, מונתה שרה נוצרייה, הוחלף שר שהוציא אישה להורג: הממשלה החדשה של סוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 במרץ 2025
- ↑ וול סטריט ג'ורנל, כלכלת הסיוטים של סוריה אכולת המלחמות, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2017
- ↑ נדב איל, חיזור סורי, באתר ידיעות אחרונות, 17 ביוני 2021
- ↑ כלכלת סוריה לאחר עשור של מלחמה - חורבן וסיכויי שיקום דלים, באתר www.inss.org.il
- ↑ נטע בר, נחשף: כך משטר אסד הפך את סוריה לקרטל סמים, באתר ישראל היום, 8 במאי 2021
- ↑ דניאל אדלסון, ארה"ב תעביר לסוריה 593 מיליון דולר: ישמש לטובת סיוע הומניטרי לאזרחים, באתר ynet, 28 במאי 2024
- ↑ סוריה חזרה לייצא נפט גולמי, לראשונה מזה שנים, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2025
- ↑ Syria Population – לפי דו"ח האו"ם מיולי 2024. באתר Worldometer. המידע אוחזר ב-4 באוקטובר 2024
- ↑ Where We Work – Syria, באתר אונר"א. עדכני לאוגוסט 2022, אוחזר ב-4 באוקטובר 2024 (באנגלית)
- ↑ Who are the Turkmen in Syria?, באתר ה-BBC, 24 בנובמבר 2015 (באנגלית)
- ↑ Human Rights Watch, Syria: The Silenced Kurds (1996) – Estimate 8.5–10%
- ↑ CIA World Factbook – Syria → People & Society (accessed Aug 2025): Kurd ~10%
- ↑ HRW (summary): 1962 census stripped ~120,000 Syrian Kurds of citizenship
- ↑ Syrians for Truth and Justice (2018), Syrian Citizenship Disappeared
- ↑ Reuters, 22 Mar 2019 – SDF declares capture of Islamic State’s last territory in Syria
- ↑ Reuters, 25 Jan 2018 – Turkey’s operation against YPG in Afrin
- ↑ Reuters, 9 Oct 2019 – Turkey opens ground assault; Tel Abyad and Ras al-Ayn
- ↑ Reuters Graphics, 20 Dec 2019 – Control lines in “safe zone”
- ↑ Reuters, 10 Mar 2025 – Damascus–SDF integration deal
- ↑ AP, 10 Mar 2025 – Breakthrough deal with Kurdish-led authorities; language & citizenship rights
- ↑ The Washington Post, 10 Mar 2025 – Landmark deal to bring northeast under central control
- ↑ Reuters, 14 Mar 2025 – Kurdish-led group rejects constitutional declaration
- ↑ Reuters, 27 Apr 2025 – Sharaa rejects Kurdish decentralisation demands
- ↑ AP, 9 Jul 2025 – Sides remain at odds over merging forces
- ↑ Reuters, 13 Aug 2025 – Turkey urges YPG to stop delaying integration
- ↑ U.S. Dept. of State, 2023 IRF – Syria
- ↑ U.S. Department of State, International Religious Freedom Report: Syria (2023), Religious demography – Druze ~3%
- ↑ CIA World Factbook (archived 2023): Syria – People & Society → Religions: Druze 3%
- ↑ Encyclopaedia Britannica – Jabal Druze (updated 17 Jul 2025): elevation and regional centrality
- ↑ Encyclopaedia Britannica – Sweida (Al-Suwaydāʾ) (updated 17 Jul 2025): regional centre of Syria’s Druze community
- ↑ The Washington Institute (6 Aug 2025): profile of Rijal al-Karama and Wahid/Laith al-Balous
- ↑ Associated Press (4 Sep 2023): protests marking 8 years since the killing of Sheikh Wahid Balous; background on his stance
- ↑ Reuters (6 Sep 2015): car bombs in Sweida killed dozens including a Druze leader
- ↑ Reuters (24 Aug 2023): fifth consecutive day of protests in Sweida
- ↑ AP (Aug–Sep 2023): intensified protests and raids on Baath offices in Sweida
- ↑ Reuters, 13 Jul 2025
- ↑ Reuters, 1 Aug 2025
- ↑ Reuters, 11 Aug 2025
- ↑ The Washington Post (10 May 2025): cross-border ties, pilgrimages and aid frameworks
- ↑ הדרוזים בישראל: שאלה של זהות, באתר citizenship.cet.ac.il
- ↑ Encyclopaedia Britannica – Druze: non-proselytizing community; muwahhidūn
- ↑ אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר, הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון, ירושלים: הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ, 2009, עמ' 192
- ↑ אסף גבור, קהילה נכחדת: 40 יהודים בלבד נשארו בסוריה, באתר nrg
- ↑ AP, פסח בדמשק: 7 יהודים בבית הכנסת האחרון, באתר ynet, 20 באפריל 2008
- ↑ איתמר אייכנר, סוריה: נפטרה יהודייה בת 92 שהתגוררה בדמשק, באתר ynet, 12 בינואר 2025
- ↑ , יוגב ישראלי, תגלית נדירה: פסיפס עתיק ועליו ציורים של אמזונות נחשף בסוריה, באתר ynet, 13 באוקטובר 2022
- ↑ Alan George, Syria: Neither Bread Nor Freedom, Zed Books, 2003-04, ISBN 978-1-84277-213-3. (באנגלית)
ישראל יחסי ישראל–לבנון לבנון | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עימותים עיקריים | התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון • מבצע ליטני • מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • מבצע דין וחשבון • מבצע ענבי זעם • מלחמת לבנון השנייה • סכסוך ישראל–חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל • זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||
| אירועים בולטים נוספים | מבצע אביב נעורים • החלטה 425 • טבח סברה ושתילה • הסכם ישראל–לבנון 1983 • החלטה 1701 • הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון • מבצע חיצי הצפון • התמרון הקרקעי בלבנון • הסכם ישראל–לבנון 2024 • שיחות ישראל–לבנון (2026) • הסכם ישראל–לבנון 2026 | ||||||||||||
| הכוחות הפועלים | צה"ל • צבא דרום לבנון • הפלנגות הנוצריות • אש"ף • אמל • חזבאללה • סוריה • צבא לבנון • יוניפי"ל | ||||||||||||
| מושגים | מדינת לבנון החופשית • רצועת הביטחון • קו העימות • הגדר הטובה • מובלעת ג'זין • פתחלנד • חוות שבעא • דמוגרפיה של לבנון | ||||||||||||
| אישים |
| ||||||||||||
| רקע היסטורי | מלחמת האזרחים בלבנון • גדר הצפון | ||||||||||||
| בקרת זהויות |
|
|---|