סטאז' הוא שלב בהכשרתו של עובד ההוראה, גננת או מורה. הסטאז' מתבצע בתחום המקצועי ובקבוצת הגיל שלגביהם הוכשר המתמחה בבית ספר או בגן ילדים מוכר שנמצא תחת פיקוח. תוך כדי הסטאז' מתקיימים תהליכי הערכה מעצבים, ובסיום הסטאז' הערכה מסכמת. עם סיום בהצלחה של תהליכי ההערכה של שנת הסטאז', ובתנאי שלעובד החינוך וההוראה יש זכאות לתואר ראשון ולתעודת הוראה, ניתן לפנות למנהל עובדי הוראה ולבקש רישיון הוראה.
סטאז' במסגרת שלב ההתמחות והכניסה להוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגף להתמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך מתאר את שלב הכניסה להוראה כ"שלב משמעותי במסע הצטרפות למערכת החינוך בישראל, וכוללת את כלל עובדי ההוראה בראשית דרכם – מתמחים בשנת ההתמחות, גננות ומורים חדשים. במהלך השנה המתמחים ועובדי ההוראה החדשים משתלבים במערכת, משתתפים בסדנאות ובתוכניות ליווי מקצועיות, מקבלים חונכות והכוונה, ומוערכים בתהליך הערכה המסייע לגיבוש זהותם המקצועית כאנשי חינוך. התהליך נועד לאפשר השתלבות מקצועית והדרגתית בשליחות החינוכית. בסיום שנת ההתמחות ובכפוף לעמידה בדרישות, מוענק רישיון לעיסוק בהוראה מטעם משרד החינוך"[1] . הנהלים, מסגרות הפעולה ותהליכי ההערכה של שלב ההתמחות והכניסה להוראה מפורטים בחוזר מנכ"ל התמחות וכניסה להוראה של משרד החינוך[2].
התנאים להשתתפות במסגרת הסטאז':
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ההתמחות בהוראה בשנה הראשונה מחייבת עבודה רציפה של לפחות שישה חודשים במהלך שנת לימודים אחת, או לחלופין שתי תקופות נפרדות של שלושה חודשים רצופים לפחות בכל תקופה.
- ההתמחות תתבצע בתחום המקצועי ובקבוצת הגיל שלגביהם הוכשר המתמחה.
- מוסד הלימודים שבו מתבצעת העבודה חייב להיות בעל סמל מוסד ומאושר על ידי משרד החינוך לקיום התמחות.
- היקף ההעסקה הנדרש הוא לפחות שליש משרה.
- לאורך שנת ההתמחות ילווה את המתמחה חונך מתאים.
- במהלך השנה יש להשתתף באופן קבוע בסדנת הסטאז'.
מי איננו נדרש בסטאז'? עובדי חינוך והוראה שיש להם קביעות במשרד החינוך או כאלה שיש להם חמש שנות וותק ומעלה בעבודת חינוך והוראה.
הערכה במהלך הסטאז'
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליכי ההערכה של עובדי הוראה במערכת החינוך נועדו לקדם רפלקציה והתבוננות מעמיקה על העשייה הפדגוגית בגני הילדים, בכיתות, בזירות הבית-ספריות ובמסגרת עבודת הצוות[3]. מטרתם המרכזית היא לקשור בין ממצאי ההערכה לבין התפתחותם המקצועית של עובדי ההוראה, במטרה לשפר את תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה במוסדות החינוך. ניתן למצוא כלי הערכה ייעודים לפי תחומי העיסוק בגן הילדים או בבית הספר, בעברית ובערבית.
תהליכי ההערכה מלווים את עובדי ההוראה לאורך כל רצף הקריירה המקצועית, ומתחלקים לשני סוגים עיקריים:
- הערכה מסכמת: מתקיימת במהלך שנת ההתמחות (סטאז') ובסיומה, וכן במסגרת תהליך ההערכה לקבלת קביעות (גמר ניסיון). הערכה זו בעלת השפעה ישירה על המשך העסקתו של עובד ההוראה במערכת.
- הערכה מעצבת: מתמקדת בליווי ובהתפתחות המקצועית של עובדי ההוראה, ומבוצעת בסטאז' וגם בכל שלב של קידום בדרגות המקצועיות.
עם סיום בהצלחה של תהליכי ההערכה של שנת הסטאז', ובתנאי שלעובד החינוך וההוראה יש זכאות לתואר ראשון ולתעודת הוראה, ניתן לפנות למנהל עובדי הוראה ולבקש רישיון הוראה[4].
חונכות בשלב הסטאז' בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד המרכיבים המרכזיים בשלב הסטאז' הוא החונכות של עובד ההוראה המתחיל בידי עובד הוראה מנוסה. פירוט הנהלים בנושא זה מופיע בסעיף 4 לחוזר מנכ"ל התמחות וכניסה להוראה[5]. החונכות במערכת החינוך בישראל היא חלק מובנה בהתמחות של מורים מתחילים. היא מתקיימת בבתי הספר ובגני הילדים במהלך השנה הראשונה והשנייה של הקריירה המקצועית. מבחינה פורמלית הגדיר משרד החינוך כי תפקיד החונך יאויש בידי מורה עמית מנוסה בעל ותק של חמש שנים לפחות בהוראה, אשר השתתף בקורס להכשרת חונכים. החונכות מתקיימת ברובה במסגרת דיאדית.
בשנים האחרונות החלה לפעול בישראל גם חונכות במסגרת שיתופית באמצעות חממות למורים מתחילים, אם כי אופייה הדיאדי של החונכות נותר דומיננטי[6]. החממה למורים או לגננות מתחילים היא סדנה רפלקטיבית-קהילתית לקליטת עובדי הוראה במערכת החינוך, המיועדת למורים או לגננות בשנתיים הראשונות בתפקיד. ייחודה של החממה הוא בהבניה של שיתופי פעולה בין הגורמים הרלוונטיים הקשורים בתהליכי חיברות להוראה באקדמיה ובשדה. החממה מתקיימת בבתי הספר או בפסג"ה בהובלת מנחה מקצועי ממוסדות ההכשרה להוראה, שאליו מצטרפים לפי הצורך המורים החונכים, מנהל בית הספר ובעלי תפקידים נוספים, וכן נציגי הפיקוח והרשות המקומית.
הנחת היסוד העומדת בבסיס החממה היא שאיגום מעטפת תמיכה למורה המתחיל בתוך ההקשר הארגוני של עבודתו יקדם תהליכי קליטה מיטביים, שיסייעו בחיזוק תחושת השייכות ובהפחתת הנשירה מן המקצוע. המורים החונכים מהווים עוגן בפעילות החממה, כאשר לצד הפעילות הקהילתית - הדיאלוגית נשמרת גם המסגרת הדיאדית הבין-אישית שבין המורה המתחיל לחונך.
בסיסים תאורטיים לחונכות בשלב הסטאז'
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר תאוריות העוסקות בהתפתחות קריירה ובצמיחה מקצועית מנתחות את שלבי ההתפתחות הפרופסיונלית של עובדים, כאשר החונכות נתפסת כאמצעי לתמיכה במהלך שינוי במישור האקדמי או התעסוקתי.
השלב הראשון בקריירה של הפרופסיונל נתפס כמוקד שינוי מהותי שבו לחונכות יש תפקיד מרכזי, ותפיסה זו דומיננטית בפרופסיות רבות ובהן גם תחום ההוראה. לאיי[7] מתארת שלוש גישות קונספטואליות בהבניית תהליך החונכות של מורים מתחילים.
הגישה הראשונה מתייחסת ליחסים בין-אישיים (Relational), כלומר לטיפוח יחסי הגומלין בין המורה המתחיל למורה החונך. בהקשר זה מקובלת ההבחנה בין יחסים היררכיים המבוססים על מודל של מומחה–שוליה לבין יחסים קולגיאליים המבוססים על שותפות, פתיחות והדדיות[8].
הגישה השנייה כוללת ממד התפתחותי (Developmental) ומתייחסת לחונכות כמערך להתפתחות מקצועית של המורה המתחיל, אך גם של המורה החונך. בשותפות, שהיא מעבר לשיתוף פעולה, בין החונך לעובד ההוראה המתחיל יש פוטנציאל לצמיחה מקצועית של שניהם.
הגישה השלישית מתייחסת למרחב הקונטקסטואלי (Contextual) שבו מתקיימת החונכות בפועל. לפי גישה זו, תהליך חונכות אפקטיבי מתגבש מתוך ההקשר הספציפי של בית הספר, תוך התייחסות לתרבות הארגונית ולמארג יחסי הגומלין החברתיים בקהילה המקומית ובארגון[9].
מבע אישי של מתמחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות מתפתחת מתודה של התבוננות ביצירות של מתמחים ומורים בראשית דרכם המקצועית[10] - סיפורי חיים מקצועיים וביטויים אומנותיים באמצעות ספורים, שירים, כרזות או סרטים. אלה מאפשרים ללמוד על תהליכי ההתגבשות של הזהות המקצועית של היוצרים. ניתן לחשוף תובנות חדשות באשר לתפיסת הזהות המקצועית, דילמות ואתגרים. עידוד ליצירה ולמבע אישי ניתן למצוא גם ביחידות במוסדות אקדמיים אשר עוסקות בתחום הסטאז', לדוגמה יחידת "פורשים כנף" במכללה האקדמית בית ברל[11].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארביב אלישיב, ר., דוניצה שמידט, ס. וזוזובסקי, ר. (2019). "מאפיינים בית ספריים התורמים או מעכבים את קליטתם ושימורם של מורים חדשים במערכת החינוך - דו"ח מחקר". מכללת סמינר הקיבוצים.
- משרד החינוך. (2019). החממות למורים בשלב הכניסה להוראה. אגף התמחות וכניסה להוראה, משרד החינוך: https://meyda.education.gov.il/files/PortalOvdeyHoraa/POH/New_Teacher/interns-environment.pdf
- נאסר-אבו אלהיג'א, פ'., פרסקו, ב., ורייכנברג, ר' (2011). תהליך ההתמחות בהוראה – מבט כולל. בתוך: א' שץ-אופנהיימר, ד' משכית וש' זילברשטרום (עורכות) "להיות מורה: בנתיב הכניסה להוראה" (עמ' 55–87). תל אביב: מכון מופ"ת, ירושלים: אגף התמחות וכניסה להוראה.
- שוובסקי, נ', גולדברג, ג', שץ-אופנהיימר, א' ובסיס, ל' (2012). "תהליך ההתמחות בהוראה והגורמים המשפיעים על הצלחתו מנקודת מבט של מנהלי בתי ספר – דו"ח מחקר". תל אביב: מכון מופ"ת, האגף להתמחות וכניסה להוראה.
- שפירא-לשצ'ינסקי, א., בן עוליאל, פ., שכטר, ח, וקליין, י. (2019). "שימור מורים חדשים במערכת החינוך: פיתוח מדד לבחינת התרבות האקולוגית בית ספרית לשימור מורים". דוח מחקר. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
- שץ-אופנהיימר, א. (2011). מתח, קונפליקטים ומורכבות בתפקיד החונכות. בתוך: שץ-אופנהיימר ועמיתותיה (עורכות). "להיות מורה: בנתיב הכניסה להוראה" (עמ' 183–200). מכון מופ"ת.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ האגף להתמחות וכניסה להוראה, התמחות וכניסה להוראה (סטאז'), באתר פורטל עובדי הוראה, משרד החינוך, ללא תאריך
- ↑ האגף להתמחות וכניסה להוראה, התמחות וכניסה להוראה הוראת קבע מס' 0456 - החלפה, באתר מאגר חוזרי מנכ"ל, משרד החינוך, 30.9.2025
- ↑ האגף להתמחות וכניסה להוראה, הערכת מתמחים, באתר פורטל עובדי הוראה, ללא תאריך
- ↑ בקשה להענקת רישיון לעיסוק בהוראה
- ↑ חוזרי מנכ"ל, משרד החינוך, התמחות וכניסה להוראה הוראת קבע מס' 0456 - החלפה, סעיף 4, מאגר חוזרי מנכ"ל, משרד החינוך, 30.9.2025
- ↑ מנהל עובדי הוראה במשרד החינוך ומכון מופ"ת, החממות בשלב הכניסה להוראה, באתר אגף כניסה להוראה וקשרי אקדמיה-שדה, תשפ"ו
- ↑ Edith Lai, Mentoring for in-service teachers in a distance teacher education programme: views of mentors, mentees and university teachers, Paper presented at the AARE Annual Conference, 2005
- ↑ Mahsa Izadinia, Talking the Talk and Walking the Walk: Pre-service Teachers’ Evaluation of their Mentors, Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 16.10.2015, עמ' 341-353
- ↑ Feiman-Nemser, Sharon, ?What new teachers need to learn, Educational Leadership 60, 2003, עמ' 25 - 30
- ↑ מנהל עובדי הוראה, מעולמם של מתמחים ומורים חדשים, באתר מנהל עובדי הוראה - הכשרה וכניסה להוראה, ללא תאריך
- ↑ פורשים כנף, מבע מאיר, באתר יחידת פורשים כנף במכללה האקדמית בית ברל, תאריכים שונים