קצב (מוזיקה)

קֶצֶב (באנגלית: Rhythm; לקוח מיוונית: ῥυθμός, ריתמוס) הוא מושג המתאר כל סוג של חזרה, במרווחי זמן קבועים או משתנים, ומהווה מושג יסודי במוזיקה ובריקוד. המושג מתייחס למכלול המקיף את כל יחסי הזמן במוזיקה, ומורכב ממִשְׁקָל, מִקְצָב ומִמִפְעָם. מושג הקצב נוגע במתמטיקה, בפילוסופיה ובפסיכולוגיה.^[1]^[2]

קצב, לצד גובה צליל (pitch), נחשב לאחד מעקרונות היסוד של המבנה המוזיקלי בעודו עוסק בתיאור ובהבנה של משכי הזמן שלהם ושל תבניות המֶשֶך שלהם . על-כן, מילון אוקספורד מגדיר את מושג הקצב כ״סידור שיטתי של צלילים מוזיקליים, המבוסס בעיקר על משך הזמן שלהם ועל דגשים המופיעים במרווחי זמן קבועים״.^[3]^[1]

שם התואר קצבי (rhythmic) יכול לשמש להגדרה של סדירות התבנית המוזיקלית. זאת אומרת שכדי להגדיר אותה כתבנית קצבית, המאפיינים המחזוריים שלה חייבים להיות מובנים לאוזן האנושית, ודבר זה מרמז שגם שם העצם 'קצב' וגם שם התואר 'קצבי' מתייחסים למאפיינים בקנה מידה מיידי יותר של החוויה המוזיקלית. מבחינה פסיכולוגית אפשר להבין את זה באופן הבא: בעוד שהבחנה של צורה מוזיקלית דורשת מהמאזין שימוש בזיכרון לטווח הארוך והיזכרות בידע המוזיקלי הקיים, הבנת ׳קצב׳ של יצירה דורשת שימוש בחלון הזמן של ההווה התפיסתי (perceptual present) בלבד.^[1]

תפיסת משך הזמן והרצף במוזיקה

תפיסת משך הזמן והרצף במוזיקה היא תהליך קוגניטיבי תפיסתי שבאמצעותו המאזין מזהה, מארגן ומפרש אירועים צליליים לאורך זמן. תהליך זה נשען על מגבלות פיזיולוגיות של מערכת השמיעה לצד מנגנוני עיבוד עצביים וציפיות הנובעות מניסיון ולמידה מוזיקלית. מחקרים בפסיכואקוסטיקה מצביעים על מגבלות תפיסתיות בהבחנה בין אירועים צליליים: הפרש של מילישניות בודדות מאפשר להבחין בין צלילים נפרדים, אך נדרש מרווח גדול יותר כדי לזהות את סדר הופעתם. בטווחים קצרים במיוחד צלילים נוטים להיתפס כחופפים, ואילו סביב כ־100 מילישניות מתבססת היכולת להעריך משך ולתפוס מבנים מוזיקליים כגון קצב. בנוסף, היכולת לקשר בין אירועים מוגבלת לפרק זמן של כ־1.5–2 שניות, המכונה "ההווה התפיסתי", שבו רצף מוזיקלי נתפס כאירוע קוהרנטי; מעבר לטווח זה נדרשת הסתמכות גוברת על הזיכרון.^[4]^[5]^[6]^[7]

תפיסת הקצב מושפעת גם מן האופן שבו המוח מארגן את המידע השמיעתי לזרמים שמיעתיים, כלומר קבוצות של צלילים המאוגדות על בסיס מאפיינים משותפים כגון גובה הצליל, גוון, עוצמה וטמפו. ארגון זה מאפשר למאזין לעקוב אחר קו מוזיקלי מסוים גם כאשר נשמעים מספר מקורות צליל במקביל, אך הוא עשוי גם לשנות את האופן שבו נתפס הקצב: צלילים בעלי תזמון שווה יכולים להישמע כבלתי אחידים כאשר הם משויכים לזרמים שונים. בתוך הקשר זה, תפיסת הזמן המוזיקלי מושפעת מאינטראקציה בין מאפיינים שונים של הצליל, כך ששינויים בגובה, בעוצמה או בגוון עשויים להיתפס כשינויים במשך, ולהפך. נוסף על כך, לציפיות המטריות של המאזין תפקיד מרכזי: שינויים במשך המופיעים במיקומים צפויים נוטים להיות פחות מורגשים, בעוד ששינויים זהים במיקומים בלתי צפויים נתפסים באופן בולט יותר.^[8]^[9]

מבחינה תפיסתית, משכים מוזיקליים נמדדים לרוב מן ההתחלה של צליל אחד אל תחילתו של הצליל הבא, ולא לפי אורכו הפיזי של הצליל. משום כך, גם כאשר קיימים הבדלים בארטיקולציה, כגון סטקטו או לגאטו, הדפוס הקצבי הנתפס עשוי להישמר. הפסקות בין צלילים נתפסות בדרך כלל כחלק מן הארגון הביצועי הכולל ולא כיחידות עצמאיות, אלא אם הן מופיעות במסגרת מטרית ברורה. מכלול ממצאים זה מצביע על כך שתפיסת משך הזמן והרצף במוזיקה אינה נגזרת ישירה של התזמון הפיזי בלבד, אלא של אינטראקציה מורכבת בין מגבלות ביולוגיות, מנגנוני ארגון תפיסתיים וציפיות קוגניטיביות.^[1]^[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קצב בוויקישיתוף

הערות שוליים

1 2 3 4 Justin London, Rhythm (from Gk. rhythmos; Lat. rhythmus; Fr. rythme; Ger. Rhythmus; 16th-, 17th-century Eng. rithme), ‏20 January 2001
↑ . Leonard B. Meyer, Explaining Music: Essays and Explorations, Bing
↑ rhythm, n. meanings, etymology and more | Oxford English Dictionary, www.oed.com (באנגלית)
↑ Fraisse, P., Time and rhythm perception, Handbook of perception (Vol. 8)., (1978).
1 2 Handel, S., Listening: An introduction to the perception of auditory events., MIT Press, 1989
↑ Hirsh, I. J., Auditory perception of temporal order., The Journal of the Acoustical Society of America, 6, 1959, עמ' 759–767.
↑ Roederer, J. G., The physics and psychophysics of music: An introduction, Springer
↑ "Auditory Scene Analysis". MIT Press (באנגלית אמריקאית).
↑ Van Noorden, L. P. A. S, Temporal coherence in the perception of tone sequences (Doctoral dissertation), Eindhoven University of Technology., 1975

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[:0-1] 1 2 3 4 Justin London, Rhythm (from Gk. rhythmos; Lat. rhythmus; Fr. rythme; Ger. Rhythmus; 16th-, 17th-century Eng. rithme), ‏20 January 2001

[2] . Leonard B. Meyer, Explaining Music: Essays and Explorations, Bing

[3] rhythm, n. meanings, etymology and more | Oxford English Dictionary, www.oed.com (באנגלית)

[4] Fraisse, P., Time and rhythm perception, Handbook of perception (Vol. 8)., (1978).

[:1-5] 1 2 Handel, S., Listening: An introduction to the perception of auditory events., MIT Press, 1989

[6] Hirsh, I. J., Auditory perception of temporal order., The Journal of the Acoustical Society of America, 6, 1959, עמ' 759–767.

[7] Roederer, J. G., The physics and psychophysics of music: An introduction, Springer

[8] "Auditory Scene Analysis". MIT Press (באנגלית אמריקאית).

[9] Van Noorden, L. P. A. S, Temporal coherence in the perception of tone sequences (Doctoral dissertation), Eindhoven University of Technology., 1975

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.