◐ Shell
reader mode source ↗
לדלג לתוכן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב השוחה
מפת הקרב
תאריכים 29 בדצמבר 62624 בינואר 627 (27 ימים)
קרב לפני קרב אוחוד
קרב אחרי קרב ח'ייבר
מקום אל-מדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 24°28′00″N 39°36′00″E / 24.4667°N 39.6°E / 24.4667; 39.6
הצדדים הלוחמים

צבא מכה (בני קורייש)

מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב השוחהערבית: غَزْوَةُ ٱلْخنْدَقِ, תעתיק מדויק: ע'זות אל-ח'נדק) הוא הכינוי המקובל למצור שהטילו אנשי העיר מכה בשיתוף עם שבטים בדואים, על מוחמד עם מאמיניו בעיר אל-מדינה (אז ית'רב). הקרב התרחש בשנת 627 ונמשך כשבועיים, עד שהסתיים בכישלון התוקפים.

הקרב קרוי על שם השוחות שחפרו אנשי אל-מדינה המוסלמים לשם הגנה על עירם. הקרב נודע גם בשם קרב המחנות (בערבית: غَزْوَةُ ٱلْأَحْزَابِ, תעתיק מדויק: ע'זות אל-אחזאב), על שם הסורה המתארת אותו בקוראן, היא סורת אל-אחזאב (סורת המחנות).

לפי המסורת המוסלמית, הדחיפה לקרב ניתנה על ידי השבט היהודי בני נצ'יר שבאו לעיר מכה וייעצו לאנשי המקום לתקוף את העיר אל-מדינה, כדי לזכות בתמיכתו של שבט אחר. עם זאת, חוקרים מודרניים סבורים כי אנשי מכה יצאו לקרב מתוך חשש שצבאות אל-מדינה יצאו לנקום את מות חלליהם שנפלו בקרב אוחוד, שנה וחצי קודם לכן, ולהקדים תרופה למכה בתוקפם את אל-מדינה. אליהם נלוו שבטים בדואים שחמדו את רכושם של אנשי אל-מדינה לשם ביזתו.

מגיני אל-מדינה חפרו שוחות מחוץ לעיר, בחלקה הצפוני, וכן בתוך שכונותיה של העיר גופא.[1] לפי המסורת המוסלמית, אנשי אל-מדינה ביצעו זאת בעצתו של סלמאן הפרסי.[2] לפי המסופר בסורת אל-אחזאב שבקוראן, המצור הסתיים לאחר שסערה גדולה הכתה במחנה של אנשי מכה, מה שאילץ אותם להפסיק את המצור ולעזוב את העיר.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב השוחה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אורי רובין, הקוראן, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 333
  2. עליזה שניצר, מוחמד: דמותו וציוני דרך בתולדות חייו, בתוך מאיר בר-אשר ומאיר חטינה (עורכים), האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2017, עמ' 53
  3. הקוראן סורה 33 (תרגום רקנדורף), פסוק ט'. בתרגום אורי רובין: ”הוי המאמינים, זִכרו את החסד שנטה לכם אללה בבוא עליכם צבאות: אז שילחנו בהם רוח סערה וצבאות שנסתרו מעיניכם. אללה מבחין באשר תעשׂו.”