◐ Shell
reader mode source ↗
לדלג לתוכן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל החסיד
לידה האלף ה־1.1
שפייר, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידי אשכנז, The Sages of Speyer עריכת הנתון בוויקינתונים
אב קלונימוס הזקן עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים יהודה החסיד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.

נולד בשפיירא לרבי קלונימוס הזקן בן למשפחת קלונימוס שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה והעמידה במשך מאות שנים רבנים ומנהיגים בקהילות היהודיות בצפון איטליה ובאשכנז.

בשנת 1126 מת אביו, ולפי רבי אלעזר מגרמייזא בעת שנפטר היה עדיין רבי שמואל נער צעיר ולכן סודות הקבלה עברו תחילה לרבי אלעזר החזן משפירא, וכאשר בגר רבי שמואל נמסרו לו אותם סודות. כשגדל יצא לנדודי גלות וסגפנות, וכנראה הגיע עד נרבונא.

רבי שמואל החסיד עמד בראש ישיבה בשפיירא, אך עיקר עיסוקו היה בתורת הנסתר, בכוונות ובעבודת ה'. המהרש"ל כינה אותו "חסיד, קדוש ונביא".[1] את דרכו זו המשיך אחריו בנו השני רבי יהודה שכונה אף הוא "החסיד". רבי שמואל החסיד הניח את התשתית לעבודתם של חסידי אשכנז והייתה לו השפעה רבה על התפתחותה של יהדות אשכנז.

בנו הבכור, רבי אברהם, היה תלמידו בתורת הנגלה וכיהן כראש הישיבה בשפיירא.

האגדה מספרת עליו שייצר לעצמו גולם שליווה אותו בנסיעותיו ושימש אותו אבל לא היה יכול לדבר.[2]

אחד מצאצאיו המפורסמים היה הרב דוד הלוי סגל

פרקיו הראשונים של ספר חסידים מיוחסים אליו. בנוסף חיבר חיבורים נוספים בתורת הנסתר, כמו "ספר שקד" שמיוחס לו וכמה קטעים ממנו נשמרו בכתב יד. ונשמרו שרידים מפירוש לסדר התפילות.[3]

בספרות הראשונים נזכרים פירושו על המכילתא, ומפירושו על הספרא אף צוטטו כמה קטעים. כמו כן נזכרים "פתרונים" למסכת תמיד. הוא מצוטט בתוספות[4] ובפירוש הרשב"ם[5], ובספר "יחוסי תנאים ואמוראים" מצוטטים פירושים שלו לענייני אגדה.[3]

כנראה חיבר פירוש על התורה, וי"נ אפשטיין סבר שהוא חיבר את הפירוש המיוחס לרש"י על דברי הימים.[6] חיבר הושענא הנהוגה במנהג אשכנז המערבי ומתחילה "כהושעת אב המון", ויש המייחסים לו גם את חיבור שיר הייחוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל החסיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. שו"ת מהרש"ל, סימן כט.
  2. טרכטנברג, יהושע (2004) [1939]. Jewish Magic and Superstition (באנגלית). פילדלפיה. p. 85. ISBN 9780812218626.
  3. 1 2 א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 194-195.
  4. תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד א'
  5. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ט, עמוד א'
  6. מחבר הפירוש לדברי הימים, מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות א, תשמ"ד.
  1. זהו ר' משה בן קלונימוס ע"פ שו"ת המהרש"ל כ"ט.
  2. זהו ר' משה בן קלונימוס ע"פ שו"ת המהרש"ל כ"ט.
  3. לפי חלק מהגרסאות ברוקח ר' קלונימוס ואביו משולם הם אביו וסבו של ר' משה הזקן
  4. לפי חלק מהגרסאות ברוקח ר' קלונימוס ואביו משולם הם אביו וסבו של ר' משה הזקן
  5. ישנה מחלוקת גרסאות אם אביו של ר' משה הזקן הוא ר' קלונימוס בן משלם בן קלונימוס בן יהודה, או ר' קלונימוס בן יהודה, כאן ננקטה הגרסה המוסיפה שני דורות.
  6. ישנה מחלוקת גרסאות אם אביו של ר' משה הזקן הוא ר' קלונימוס בן משלם בן קלונימוס בן יהודה, או ר' קלונימוס בן יהודה, כאן ננקטה הגרסה המוסיפה שני דורות.
  7. זהו ר' משה בן קלונימוס ע"פ פירוש התפילה לרוקח, ירושלים תשנ"ב ח"א עמ' רכט.
  8. זהו ר' משה בן קלונימוס ע"פ פירוש התפילה לרוקח, ירושלים תשנ"ב ח"א עמ' רכט.
  9. לפי הרוקח.
  10. לפי הרוקח.
  11. מכאן למעלה נוסח הייחוס קשה להכרעה: "הרר יצחק בן הר"ר שמעון אחיו של הר"ר אברהם בר' שמעון בן אחותו של רבנא שמעון והוא היה בן בנו של הר"ר יוסף". כאן נקטנו שר' יצחק הוא אחיו של הר"ר אברהם, והר"ר שמעון הראשון הוא הוא בן אחותו של רבנא שמעון ורבנא שמעון הוא בן הר"ר יוסף.
  12. מכאן למעלה נוסח הייחוס קשה להכרעה: "הרר יצחק בן הר"ר שמעון אחיו של הר"ר אברהם בר' שמעון בן אחותו של רבנא שמעון והוא היה בן בנו של הר"ר יוסף". כאן נקטנו שר' יצחק הוא אחיו של הר"ר אברהם, והר"ר שמעון הראשון הוא הוא בן אחותו של רבנא שמעון ורבנא שמעון הוא בן הר"ר יוסף.
  13. מצד אביו הוא בן קלונימוס בן מאיר בן משה בן משולם בן משה בן איתיאל. אימו היא בת ר' יהודה בן קלונימוס הזקן. א.א. אורבך, בעלי התוס' ח"א עמ' 362.
  14. מצד אביו הוא בן קלונימוס בן מאיר בן משה בן משולם בן משה בן איתיאל. אימו היא בת ר' יהודה בן קלונימוס הזקן. א.א. אורבך, בעלי התוס' ח"א עמ' 362.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.